מחלקת הדרכה

נושא: במעגל השנה
תת נושא: במעגל השנהל"ג בעומר וספירת העומר
סוג פעילות: חומרי העשרהמקורסיפור או משל
מתאים לגיל: נווה-נחלה (ו-ח)
רמת פעילות: קלילה

דף לימוד לקראת ל"ג בעומר2

מתאים ל: שבת, יום חול


 


 


עמודים נוספים שיכולים לעניין אותך:


המדורות ותרבות ישראל


חוברת לל"ג בעומר


 


 


 


דף לימוד לל"ג בעומר:


 


1. הקטע הבא, מספר על רגעיו האחרונים של רשב"י,


איזה מהמנהגים של ל"ג בעומר הוא זכר למסופר בקטע?


 


אותו יום (=ל"ג בעומר) ביקש רבי שמעון בר יוחאי להסתלק מן העולם,
והיה מסדר דבריו.
נתכנסו החברים לביתו, והוא אמר להם:
עתה שעת רצון היא, מילים קדושות שלא גיליתי עד עתה רצוני לגלותן…
וכל אותו היום לא פסקה האש מן הבית,
ולא היה איש אשר יקרב אליו – כי לא יכול,
כי האור והאש היו מסביב לו.
משיצאה נשמתו מיטתו פרחה באוויר, ואש הייתה לוהטת לפניה.
והנה נשמע קול:
"עלו ובואו והתכנסו להילולה של רבי שמעון בר יוחאי".


 


2. המשפטים הבאים אלו דברים שנהג רשב"י להגיד, הסבר/י מה כוונתם, ומה אנחנו יכולים ללמוד מהם?


 


אפילו צדיק גמור כל ימיו ומרד באחרונה איבד את הראשונות, ואפילו רשע גמור כל ימיו ועשה תשובה באחרונה אין מזכירים לו שוב רשעו (קדושין מ')


כל המתגאה הוא בעיניו כעובד עבודה זרה (סוטה ד').


כל המלבין פני חברו ברבים מוטב שהפיל עצמו לתוך כבשן האש (ברכות מ"ג).


 


3. בגמרא מקובל היה לקרוא לרשב"י, 'מלומד בניסים', בקטע הבא ישנו סיפור המתאר את יכולותיו של רשב"י לבצע ניסים. הקראי את הקטע לכולם.


 


מעשה בתלמיד אחד של ר' שמעון שיצא לחוצה לארץ ובא עשיר, והיו התלמידים רואין אותו והיו רוצין לצאת לחוצה לארץ (כדי להתעשר גם) , ידע ר' שמעון (שמע על כך רשב"י) והוציאם לבקעה שעל פני מרון עירו, ונתפלל לפני הקב"ה, ונתמלאת הבקעה דינרי זהב, אמר להם מי שמבקש ליטול יטול, אלא היו יודעים שכל מי שהוא נוטל עכשיו, מתוך חלקו של עולם הבא הוא נוטל, שאין מתן שכרה בעולם הזה, אלא לעולם הבא, הוי ותשחק ליום אחרון.


 


 



 


 


תיוג: רבי שמעון בר יוחאי, רשב"י, ר' שמעון בר יוחאי, מירון, ל"ג בעומר, לג בעומר, הילולת רבי שמעון, לימוד ללג בעומר, לימוד ל"ג בעומר, לימוד על דמותו של רבי שמעון בר יוחאי.


 

קבצים מצורפים

לפעולה זו לא צורפו קבצים

פוסטים נוספים

חשבון נפש ליום העצמאות

מה המשמעות של יום העצמאות עבור רובינו היום? עד כמה המונחים "ציונות", "אהבת המולדת" ו"ערבות הדדית" רלוונטיים לחיינו בעידן הפוסט-מודרני?