מחלקת הדרכה

נושא: אישי התנ"ך
מתאים לגיל: נווה-נחלה (ו-ח)

נגד כיוון הרוח (פעולה)

פעילות עוסקת באישי התנ"ך
הכרות עם תקופת השופטים ועם דמותו של אלקנה

מתאים ל: שבת

עמודים נוספים שיכולים לעניין אותך:




1. החניכים יעמדו על ההידרדרות הרוחנית שאפיינה את תקופת השופטים.

2. החניכים יכירו את דמותו של אלקנה, דמות השונה שוני מהותי מבני דורה, כפי שהיא מצטיירת מתוך

התנ"ך ומדברי חז"ל.

 



– סליל חוט צמר

 –שלושה היגדים

 –מגוון תלבושות ואביזרי תחפושת

 –כתבות עיתונים

 –פלקט – תעודת הזהות של אלקנה

 –כרטיסיות מידע – תעודת הזהות

 –ארבע כרטיסיות מידע

 –ביום חול – מכשירי כתיבה, כרטיסים ריקים

 

 



המדריך יחזור בקצרה על עקרונות פעולת הפתיחה ויסביר לחניכים כי שבטם יעסוק בדמותו של אלקנה,

 דמות שילמדו להכירה בהמשך.

 

ננסה לענות על השאלה מהי ההתנהגות הראויה לעם-ישראל היושב בארץ-ישראל בעזרת המשחק הבא:

המדריך יבקש מהחניכים לעמוד במעגל. המדריך יסביר לחניכים שהם נבחרו להיות נציגי השבטים

השונים במעמד הכניסה לארץ ושעליהם לחבר מערכת חוקים-כללים שעל-פיהם ינהגו ישראל בארצם,

 מיד לאחר שכל שבט יקבל את נחלתו. קודם כל יקבעו את הכללים החיוביים; דהיינו,

כיצד יש להתנהג בארץ ישראל. לשם כך, יפעלו ב'שיטת הפלונטר':

המדריך יחזיק סליל של חוט צמר, יאחז בקצהו ויאמר כלל חיובי ראשון

(למשל: "עלינו להישאר נאמנים לחוקי התורה." או "יש ליצור מערכות קשר וסיוע הדדי בין השבטים.").

המדריך יזרוק את הסליל לחניך אחר במעגל. החניך שיקבל את הסליל יחזיק בחוט,

 יאמר כלל נוסף וישליך את הסליל לחניך אחר, וכן הלאה, עד שהסליל יעבור בין כל החניכים.

באופן זה יתקבל פלונטר הדומה לרשת קורי עכביש.

כדי להתיר את הפלונטר יש לזרוק בחזרה את סליל חוט הצמר אבל הפעם כל חניך שיקבל אותו צריך יהיה לציין כיצד לא ראוי להתנהג בארץ ישראל, לגלגל את החוט לכדור ולזרוק אותו הלאה עד שיחזור אל המדריך. האתגר במשחק יהיה בניסיון השבט להגיע שוב, בסוף המשחק, לקצה החוט בלי שזה יסתבך בקשרים.

 

שלב זה הוא שלב מקדים לשלב הבא שבו נבחין בפער

 בין הרצוי – כללים ורעיונות שהעלנו במהלך המשחק –

ובין המצוי – התנהגותו של עם ישראל בפועל בשנותיו הראשונות בארצו.

 

בשלב שני המדריך יחלק את השבט לשלוש קבוצות.

כל קבוצה תקבל כרטיס ועליו היגד המתאר את מאפייני תקופת השופטים (בשלב זה אין לומר לחניכים שמדובר בתקופה זו.):

 

  (1) "זה עוסק בשדהו וזה עוסק בכרמו וזה עוסק בזיתו וזה עוסק בפחמו; כולן עוסקין במלאכתן."

  (2) "בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה."

  (3) "והיה במות השופט ישובו והשחיתו מאבותם ללכת אחרי אלוהים אחרים לעובדם ולהשתחוות להם…"

  

נפזר לפני החניכים מגוון תלבושות ואביזרי תחפושת.

נבקש מכל קבוצה להלביש נציג מתוכה באופן שיתאים לתיאור המופיע בהיגד וכן להמציא לו (ברוח יצירתית!)

סדר יום ההולם את סגנון החיים העולה מן ההיגד.

לחלופין, נוכל לבקש מחניכי כל קבוצה להכין מערכון קצר הממחיש את הרעיון שעולה מההיגד שקבלו.

כל קבוצה תציג את המערכון שלה לפני השבט כולו ושאר חברי השבט ינסו לנחש מהו הרעיון המובע בהיגד.

המדריך יסייע במידת הצורך.

ביום חול אפשר לבקש מהחניכים להכין כתבה המתארת את המציאות שההיגד עוסק בה,

לכתוב חמשיר בנושא ההיגד, לשחק 'תו קו'

(נציג מכל קבוצה מצייר על פלקט את מילות המשפט ושאר חברי השבט צריכים לנחש איזו מילה או צירוף מילים הוא מצייר) וכד'.

 

מדריך, שים לב!

כדי לקבל תוצרים יצירתיים, משעשעים ואיכותיים כאחד במשימות כגון אלה כדאי לעבור בין הקבוצות ולהציע רעיונות שחשבת עליהם קודם-לכן או על-סמך ניסיונך. נוסף על כך, שים לב שחלוקת השבט לשלוש קבוצות מאפשרת לך לחבר חניכים שקשורים פחות זה לזה. לכן, לא כדאי לתת לחניכים להתחלק לקבוצות בעצמם אלא לארגן אותם לפי היכרותך עמם.

 

בתום ההצגות המדריך יניח את שלושת הכרטיסים במרכז וישאל:

 –מה המשותף לכל ההיגדים?

 –מה מסמלים ההיגדים?

 –איזה סגנון חיים הם מתארים? מה הם המאפיינים של סגנון חיים שכזה? (הוללות, פריקת עול, מעשים חסרי אחריות)

 –את מי מעמיד האדם במרכז בסגנון חיים זה?

 –מה יחס התורה וחכמים לדרך חיים זו?

 

המדריך יחזור על הכללים שניסחו החניכים במשחק הפתיחה (כיצד ראוי להתנהג בארץ ישראל ומה אין לעשות לאחר הכניסה לארץ).

רצוי לבקש מהחניכים עצמם לחזור על הרעיונות שהעלו.

המדריך ישאל את החניכים האם מה שאמרו תואם את מה שקרה בפועל בתקופה הנידונה,

 ואם לא מדוע. כדאי להזכיר דוגמאות לכללים שניסחו החניכים ולבחון אותן אחת לאחת לעומת המציאות המתוארת בהיגדים.

המדריך ידגיש שההיגדים לקוחים מהתנ"ך ומדברי חז"ל וישאל את החניכים מהי הביקורת שהתנ"ך וחז"ל מנסים להעביר ולמי היא מופנית?

 

המדריך יוביל את הדיון למסקנה שההיגדים עוסקים בתקופת השופטים שהחלה לאחר מות יהושע.

בתקופה זו התנחלו השבטים בארץ ישראל ועסקו בעבודת האדמה תוך שכחת המחויבות למילוי רצון ה'.

המדריך ידגיש שבתקופה זו לא הורישו ישראל את הארץ כפי שציווה אותם ה',

עבדו עבודה זרה והידרדרו הידרדרות

 מוסרית. נוסף על כך כל אחד שקע בענייניו הפרטיים ולא חשב על כלל ישראל.

 

 


המדריך יניח לפני החניכים את שלושת ההיגדים שהדיון נסב עליהם בשלב הקודם בתור שלוש "כותרות".

לקראת הפעולה יעבור המדריך על עיתוני השבוע שעבר ויגזור את כל ה'כתבות החדשותיות'

 (הכתבות הקצרות המופיעות בדרך-כלל בעמודים הראשונים של העיתון או בחלק החדשותי שלו)

המתייחסות לבעיות החברה והלאום שאנו מתמודדים עמן היום.

 בשלב זה לא נסנן אף לא אחת מהכתבות ונציג בפני החניכים את מגוון הכתבות שאספנו

(למעט כתבות שאינן ראויות לקריאה, במקרה שנפגוש כאלה…).

 

שימו לב! דף שנגזר מעיתון – תמיד יהיה כיתוב גם בעברו השני.

כדי להקל על החניכים את איתור הכתבה שבחרנו כדאי לסמן (במסגרת, למשל) את הצד הנכון לקריאה.

 

המדריך יבקש מהחניכים למיין את הכתבות ולמקם כל אחת מהן תחת אחת משלוש הכותרות העוסקות בתקופת השופטים.

משימה זו אינה פשוטה מאחר שהיא דורשת חשיבה והתלבטות באשר למסרים ולרעיונות המובעים בדברי חז"ל העוסקים בתקופת השופטים תוך השלכתם על תקופתנו. רצוי לעורר דיון ולאפשר גם מצב שבו לא תושג הכרעה בתהליך המיון וכתבה אחת תשויך לכותרת אחת או יותר. ככל שנאפשר לחניכים להתלבט ולדון ביניהם כך נעשיר את הדיון ונהפוך אותו למשמעותי יותר עבורם.

דוגמאות לסיווג כתבות תחת אחת משלוש הכותרות

– תיאור אורח חיים חילוני המנותק מעבודת ה' (כותרת 2 או 3);

– תרבות החומרנות והרדיפה אחרי הכסף (כותרת 1 או 3);

– מעשי אלימות (כותרת 2) ;

– וכן ביטויים דוגמת "למה זה מעניין אותי?!", "לי זה לא אכפת!", "זאת בעיה שלך!", "גוש קטיף זאת בעיה של דתיים…" הנשמעים ברחוב הישראלי (האנוכיות המתוארת בכותרת 1).

 

ננסה לנתח עם החניכים את סגנון החיים, התרבות והלכי הרוח הרווחים בתקופתנו, ונחשוב מהם ההשקפות והרעיונות העומדים מאחוריהם. בתום הפעילות נעמוד עם החניכים על כך שסגנון החיים המוכר לנו כיום מזכיר במידה רבה את זה של תקופת השופטים.

 

המדריך יוביל את הדיון לכך שחיים בלי דרך ארץ ובלי תורה הם חיים אנוכיים, חיים שבהם טובת האדם לבדו עומדת במרכז ולא טובת החברה בכללותה. כפי שראינו התורה וחז"ל התנגדו מאוד לסגנון חיים שכזה.

דרך חיים זו שאפיינה את תקופת השופטים, חוזרת ונפרשת לפנינו גם מתיאור אורח החיים שמטפחת התרבות הישראלית העכשווית.

 




דמותו של אלקנה

 

המדריך יכין לוח גדול (על פלקט) שישמש בתור 'תעודת הזהות של אלקנה' (נספח 1).

כדאי להשקיע בהכנת הפלקט וליצור תעודה דומה עד כמה שניתן לתעודת זהות אמתית (סמל המדינה מבחוץ, מקום לתמונה וכו').

 בתעודת הזהות יהיו הפרטים הבאים: שם פרטי, שם האב, השבט, מקום מגורים – כתובת, מצב משפחתי,

שמות בנות הזוג, נספח שמות ילדים ומספרם ונספח תכונות ומידות (כפי שעולה מדברי חז"ל).

המדריך יבקש מהחניכים להשלים את תעודת הזהות של אלקנה.

 לשם כך יחלק המדריך את השבט לארבע קבוצות.

כל קבוצה תקבל דף ובו עותק מוקטן של תעודת הזהות ויהיה עליה לעבור בארבע תחנות כדי למלא את הנתונים.

בכל תחנה תהיה כרטיסייה (נספח 2) העוסקת בתחום אחד של תעודת הזהות ולכל תחום תצורף מידה או תכונה.

חלוקת התחנות:

(1) שם פרטי, שם משפחה, שם האב

(2) מקום מגורים – כתובת, שבט מוצא

(3) מצב משפחתי, שמות בנות הזוג

(4) שמות הילדים ומספרם

 

מדריך, שים לב! 

בפעילות בתחנות החניכים מתפזרים ועובדים באופן עצמאי.

לכן חשוב מאוד לעבור ביניהם ולוודא שהם אכן הפנימו את המידע שניתן להם בכל תחנה.

אם הפעולה נערכת בשבת הדבר חשוב עוד יותר בגלל העובדה שהחניכים אינם יכולים להעלות על הכתב את שלמדו.

 

בתום הסבב בין התחנות המדריך יניח את תעודת הזהות הגדולה במרכז,

 וכל קבוצה תשלים אותם נתונים שאספה על אלקנה.

המדריך יכול להקריא מקצת המקורות המובאים בכרטיסיות ולבקש מחברי הקבוצה להסביר כיצד הבינו את המקור או את המשתמע ממנו.

את התעודה הגדולה אפשר לתלות בסניף ולשמור לצורך הפעולה הבאה.

 אם הפעולה מועברת בשבת רצוי שהמדריך יכין מראש כרטיסים ועליהם התשובות המבוקשות.

את הכרטיסים יצמיד המדריך במקום המתאים לאחר שהחניכים ישלימו את הפרטים בעל-פה.

ביום חול אפשר לתת לחניכים שמיניות בריסטול ולבקש מהם לרשום את הפרטים על–גביהם ולחבר

או להדביק אותן לתעודת הזהות הגדולה שהכין המדריך.

   



המדריך יסביר לחניכים כי אלקנה חי בשלהי תקופת השופטים והוא נהג לעלות בקביעות לבית ה' שהיה אז בשילה.

המדריך יקרא לפני החניכים את הפסוק:

"ועלה האיש ההוא מעירו מימים ימימה להשתחוות ולזבח לה' צבא-ות בשלה…".

המדריך יסביר כי בתקופה זו, המשכן – הבית שה' השכין בו את כבודו עוד מימי המדבר ובו הייתה כל עבודת הקורבנות –

ננטש ונעזב, וכך גם הקשר עם ה'.

המדריך ישאל את החניכים במה לדעתם שונה אלקנה שהכירו מבני תקופת השופטים שעליהם דיברו בתחילת הפעולה.

המדריך ישמע מספר הצעות ויסכם.

 




הכרנו את תקופת השופטים שבה עם ישראל לא עשה את המצופה ממנו – להתקרב לה' ולעבוד אותו.


תחת זאת עם ישראל עזב את ה' ועבד עבודה זרה, נטש את המשכן והדרדר מבחינה מוסרית ובפרט –


בכל הקשור למצוות שבין אדם לחברו. אנשים עסקו בענייניהם הפרטיים ולא ראו לנגד עיניהם את טובת הכלל.


ראינו שתקופה זו מזכירה בסגנון החיים שאפיין אותה את התקופה שאנו מצויים בה היום.


במקביל ובניגוד מוחלט לסגנון חיים אנוכי זה,


הכרנו את אלקנה שחי באותה תקופה והוערך מאוד על ידי חכמים אבל עדיין לא ברור לנו מדוע.


את זה ננסה להבין בפעולה הבאה, בע"ה.


 


 



 


 


תיוג: אלקנה, תקופת השופטים, שופטים, עם ישראל, לחיות למען הכלל, תורה ומצוות, דמותו של אלקנה, תקופת חייו של אלקנה.


 


קבצים מצורפים

לפעולה זו לא צורפו קבצים

פוסטים נוספים

אחדות (פעולה)

פעולה בנושא אחדות וערבות,
כדי להיות שבט מאוחד, צריך את כולם!