מחלקת הדרכה

נושא: אינטרנט
תת נושא: אינטרנטתרבות ופנאי
סוג פעילות: פעולה
מתאים לגיל: נווה-נחלה (ו-ח), חב"ב (ט ומעלה),
רמת פעילות: קלילה

תקשורת עם כח (פעולה)


מתאים ל: שבת, יום חול 

עמודים נוספים שכולים לעניין אותך:





 


1. החניך יחוש בעוצמתה של התקשורת הן לחיוב והן לשלילה.


2. החניך יבין מהן הסיבות לכוחה של התקשורת.


3. החניך יתעורר לחיזוק תקשורת חיובית, לאור דרכה של תורה.



 


 




פסוקים ומקורות הכתובים על בריסטול.


 


 



נספר לחניכים כי פותח נשק חדש – כלי נשק משוכלל ביותר. נספר לחניכים מהם תכונותיו:


– עלותו אפסית.


– פגיעתו קטלנית ומדויקת ביותר.


– מסוגל לפגוע הן באדם בודד והן באכלוסיה רבה.


– פוגע גם מטווח אפס וגם למרחק של קילומטרים רבים.


– אפשרי גם שהפגיעה תעשה לאחר זמן רב.


– הנשק לא מתבלה או מתקלקל.



נבקש מהחניכים לקבוע מה יהיו תנאי הרשיון בנשק זה: מי יוכל לרכושו? מאיזה גיל ניתן להוציא רשיון לנשיאתו? וכו'


סביר להניח שהתשובות שיתקבלו יגבילו מאוד את תנאי השימוש בו ויהיו מחמירות ביותר.


 


 


 


 



נספר לחניכים את הסיפור עיתון בית הספר.


 


 לאחר הקראת הסיפור נשאל:


1. מהי התחושה לאחר שמיעת הסיפור?


2. האם יש אפשרות לגדי לתקן את מה שעשה?


 


 



נספר לחניכים כי הנשק שדיברנו עליו בתחילת הפעולה הוא הדיבור,


ובאופן חזק יותר- התקשורת.


נאמר לחניכים כי במקורות הלשון נמשלה לְחֵץ


(על מנת לחזק את הלימוד, ניתן להציג בפני החניכים את הפסוקים:


 "חץ שחוט לשונם" [ירמיה ט, ז]


"בני אדם שניהם חנית וחיצים ולשונם חרב חדה" [תהילים נז, ה]


"אשר שננו כחרב לשונם, דרכו חיצם דבר מר" [תהילים סד,ד])


 


נשאל את החניכים מדוע הלשון נמשלה דווקא לחץ?


נשמע את תשובות החניכים. שאלה זו מאפשרת מרחב לרעיונותיהם,


נשתדל לתת מקום כבוד לכל תשובה!


 


נגיע עם החניכים להבנה כי


1. הדיבור, כמו החץ, עלול להרוג.


2. לאחר יריית החץ לא ניתן להחזירו.


3. החץ פוגע גם למרחק. כך הדיבור פוגע גם למרחק מקום וגם למרחק זמן.


 


ניתן להביא בפני החניכים את המקורות הבאים להדגשת הרעיון:


 


*נמשל הלשון לחץ. ולמה?


שאם ישלוף האדם החרב שבידו להרוג את חברו, הוא מתחנן לו ,


 ומבקש הימנו רחמים, מתנחם ההורג ומחזיר החרב לנרתיקה.


אבל החץ, כיוון שירה אותו והלך, אפילו מבקש להחזיר, אינו יכול להחזיר.


[מדרש שוחר טוב רבא]



 


*מי קשה המכה בחרב או מכה בחץ?


המכה בחרב אינו יכול להמית את חברו אא"כ קרב אצלו ונגע בו,


והמכה בחץ אינו כן אלא זורק החץ ומכה אותו בכל שהוא רואה אותו,


לכך נמשל מספר לשון הרע כחץ שנאמר חץ שחוט לשונם מרמה דבר.


[ילקוט שמעוני פרשת מצורע]


 




נדגיש כי כוחו של הדיבור הוא עצום,


כוח זה מקבל משנה תוקף בעזרת אמצעי התקשורת.


למשל, אם בעבר לקח שבועות וחודשים עד שמכתב הגיע ממדינה למדינה,


 היום תוך שבריר שניה ידיעה יכולה להיות מופצת בכל רחבי העולם.


 


ניתן לספר לחניכים על המרגל ואנונו, שפרסם בעולם את סודות הכור האטומי בדימונה:


מרדכי ואנונו שינה את שמו לג'ון קרוסמן; הוא טכנאי ישראלי שעבד בקריה למחקר גרעיני בדימונה. לאחר שפוטר מעבודתו מסר לעיתונאים זרים תצלומים מתוך מתקני הקריה ומידע על יכולתה הגרעינית של ישראל, מידע שממנו עלה שלישראל מספר רב של פצצות גרעיניות. בעקבות כך נחטף ואנונו לישראל, הורשע בבגידה ובריגול חמור וריצה בכלא את מלוא עונשו, 18 שנים. לאחר מכן שוחרר בתנאים מגבילים ולאחר שהפר אותם נאסר שוב לשלושה חודשים. ואנונו מכונה באמצעי התקשורת בישראל "מרגל האטום" ועל ידי תומכיו "המתריע הגרעיני של ישראל".


 


ועד היום קשה להעריך את היקף הנזק שגרם .


חשוב להסביר לחניכים כי סיפור זה אינו נכלל בגדר לשון הרע משום שהוא יהודי מומר ולכן לא נכלל בגדר "עמך".וכמובן שיש בסיפור זה אמירה לתועלת מהפרטים שיש לנו ללמוד ממנו.


 



לשם פיתוח אפיק חיובי זה. בכוחו של הדיבור,


המדריך יבקש מהחניכים להביא דוגמאות לכך מחייהם (תפילה {=תקשורת ישירה עם רבש"ע…}, עידוד חבר, ברכת השני, דרישה בשלום הזולת,


סיפור דברים לתועלת הזולת וכו),


 


ויביא כדוגמא את הדברים הבאים:


שאלו פעם רב מפורסם: יודעים אנו שצריך להידבק במידות הקב"ה-


מה הוא רחום היה אף אתה רחום. אך הקב"ה מחיה מתים,


כיצד ניתן להדמות לו במידה זו? ענה הרב- אף אנו מסוגלים להפיח חיים, וזאת ע"י הדיבור.


התעניינות ועידוד יכולים להחזיר את הטעם לחיי האדם.



 


לסיום הפעולה נספר על רבן גמליאל שביקש מעבדו שילך לשוק ויקנה דבר טוב.




  • נשאל את החניכים- למה לדעתם התכוון רבן גמליאל? מה הם היו קונים במקומו?

נספר כי עבדו הלך וקנה לשון. המשיך רבן גמליאל וביקש מעבדו שילך לשוק ויקנה דבר רע.




  • שוב נשאל את החניכים: למה לדעתם התכוון רבן גמליאל? מה הם היו קונים במקומו?

נספר כי שוב הלך עבדו וקנה שוב לשון.


מה עשה רבן גמליאל? אחז רבן גמליאל בשתי הלשונות שקנה העבד ואמר:


לשון טובה – אין טובה הימנה. לשון רעה – אין רעה הימנה.



 


נבין עם החניכים, בעקבות מעשי החכמים, שהלשון והתקשורת כוחם רב ביותר.


לשון רעה נזקה יכול להיות גדול כל כך, אבל לא פחות מכך –


מעלתה ופעולתה של לשון טובה, יכול אף להציל נפשות.


תקשורת חיובית או תקשורת שלילית???


זה כבר תלוי בנו!


 


 



כוחה של הלשון הוא גדול ועצום. כוח זה לחיוב או לשלילה,


מתחזק ומתעצם בעזרת אמצעי התקשורת, המגבירים את תהודתו בעשרות מונים.


לכן גם אחריותנו, כבעלי כוח זה, עולה בעשרות מונים.


התורה וחכמיה מדריכים אותנו לאבחנה זו בין שני ההיבטים בעוצמתה של הלשון והתקשורת,


ולבחירה ברורה בשימוש בעוצמה החיובית דווקא!


 


 


 


 



 


תיוג: תקשורת, התקשורת, כוחה של התקשורת, לתקשורת יש כוח, הכוח של התקשורת, תקשורת חיובית, תקשורת שלילית, להשתמש נכון בתקשורת, דיבור, הדיבור, הכוח של הדיבור, לשון הרע, הלשון נמשלה לחץ, לדיבור יש כוח עצום, כוחו של הדיבור.


 


 



 

קבצים מצורפים

לפעולה זו לא צורפו קבצים

פוסטים נוספים

לקדש את החומר (פעולה)

החניכים יבינו בפעולה שכל דבר יכול להיות מצווה זה בתנאי שאנו עושים זאת כדי שנעבוד ה' טוב יותר .

יהדות דת או לאום?(פעולה)

החניכים יבינו שהשוני של עם ישראל לעומת שאר העמים (שלא ניתן להפריד בין הזהות הלאומית לזהות הדתית) הפעולה מסבירה מדוע הרב קוק תמך במקימי התנועה הציונית למרות שהיו חילונים .

חבל על הזמן!(פעולה)

החניכים בפעולה זו יבינו שהזמן הוא כלי והבחירה בידנו מה ליצוק לתוך כלי זה, הזמן מוגבל ונידרשת חשיבה עמוקה כיצד לנצלו בצורה היעילה ביותר.

חבל על הזמן!(פעולה)

החניכים בפעולה זו יבינו שהזמן הוא כלי והבחירה בידנו מה ליצוק לתוך כלי זה, הזמן מוגבל ונידרשת חשיבה עמוקה כיצד לנצלו בצורה היעילה ביותר.