נורית דברן ,מתוך "הצופה" שנת התשמ"ב (1982) +-

נושא: כללי
סוג פעילות: חומרי העשרה
מתאים לגיל: חב"ב (ט ומעלה)
רמת פעילות: קלילה

נוער "בני עקיבא" מורד בהוריו

מתאים ל: שבת, יום חול


 


 


עמודים נוספים שיכולים לעניין אותך:


הקדושה שבצניעות פעולה מספר 3 (פעולה)



חינוך נפרד


 


 


כתבה מתוך עיתון "הצופה", שנת התשמ"ב- 1982


 


נוער "בני עקיבא" מורד בהוריו – "אינו מוכן להסכים לפשרות".


הצעירים טוענים כלפי הוריהם, כי לא הקפידו די על הוראות ההלכה אולם הדרישה של קבוצת "אריאל", שפרשה "מבני עקיבא" – להפריד בפעילות התנועה- אינה מתקבלת בחיוב.


 


 



"הנוער הדתי של היום מחפש את האמת ואת עצמו. הוא אינו מוכן להסכים לפשרות.


מה שמנחה אותו הוא- קיום הוראות ההלכה כלשונן.


איננו נמצאים בעימות עם הורינו, אך אנו בהחלט הולכים היום בדרך שונה משלהם.


הכל נקבע על פי הרבנים והם המחליטים על הגבולות.


נכון שהיום הגבולות צרים יותר, ואנו חיים על פי כללים נוקשים יותר מאלה שעל פיהם חיו הורינו,


אך זה מה שהנוער רוצה בתקופה כזו".


– אומר שמואל (שמוליק) ביבר, בן 24, מרכז תנועת הנוער "בני עקיבא" בפ"ת.


כך הוא מתאר את המצב השורר כיום בקרב חניכיו, המקימים פעולותיהם במשותף,


בנים ובנות, כמו בעבר, אך תוך הגבלות וסיגים שלא היו נהוגים עד התקופה האחרונה.


 


הצורך בהקפדה רבה יותר על הוראות ההלכה מקובל כיום על רובו של הנוער הדתי.


ההקצנה, שאותה דורש פלג מסוים- קבוצת "אריאל" שפרשה מ"בני עקיבא"-


ופועלת להפריד לגמרי בין בנים לבנות בפעולות התנועה- אינה מתקבלת בחיוב.


כיום בני הנוער, חניכים ומדריכים וכן העומדים בראש ההנהלה הארצית של התנועה,


אינם מוכנים לתת יד לדרישה זו של המחמירים ומוסיפים לדבוק בדרכה המקורית של "בני עקיבא". ברור כיום, כי הענין, הנושא אופי של "מלחמת תרבות" פנימית מתפתח לאחד העימותים הקשים ביותר שהתנועה נאלצה לעמוד בו מימיה והוא ישפיע על המשך דרכה.


 


 


תנועת "בני עקיבא" נוסדה לפני יותר מחמישים שנה,


על בסיס של שיתוף פעולה מלא בין בנים לבנות. זה היה חידוש באותם ימים,


שנבע משינוי בתפיסת העולם הישנה – לא רק אצל הדתיים – שמקומה של האישה בבית.


מאז אותם ימים רחוקים ועד היום, פועלת התנועה הדתית החלוצית על בסיס ההנחה שניתן להפגיש נערים ונערות במסגרת משותפת, תוך ניטרול הגירויים המיניים ומניעת הסחף ביחסים ביניהם.


ראשי התנועה וחבריה קבעו לעצמם עמדות ליבראליות למדי,


שעל פיהן יפעלו ויחנכו את הדור הצעיר, אך גם הציבו לעצמם סייגים שלא ייפרצו. 


העמדה היא שכדי להגיע להגשמה וכדי לחנך למעורבות בחברה ולהתערות בה –


יש לנהל פעילות משותפת של בנים ובנות. הסייגים שהוצבו הסתמכו על ההלכה,


ובמשך השנים קיבלו את מתכונתם הנוכחית,


אשר לפיה ויתרו החניכים על פעולות חברתיות שהיו נהוגות בעבר,


כמו ריקודים מעורבים.


מחנה הרוב הגדול בתנועה מתנגד בתוקף להפרדה בין בנים לבנות.


בכך הוא מזדהה עם דור המייסדים ועם דור ההמשך – הוריהם,


אך בכך מסתיים הדמיון בין הדורות. שלא כמקובל בעימות בין הורים לילדיהם,


שבו הצעירים טוענים כלפי המבוגרים כי דעותיהם מיושנות וכי אינם מבינים את המתירנות ואת השאיפה לחופש של הנוער – הרי אצל הדתיים המצב הפוך,


הצעירים טוענים כלפי הוריהם כי הם לא הקפידו די על מילוי הוראות ההלכה,


הצעירים מחמירים בדרישותיהם מעצמם ומהחברה.


מנגד ניצבת קבוצת "אריאל" שפרשה מ"בני עקיבא" והקימה תנועה נפרדת,


לאחר שדרישותיה להפרדה מוחלטת בין בנים לבנות לא התקבלו.


תנועת "אריאל" הוקמה בעקבות "מרד" שפרץ לפני כשלוש שנים בסניף "בני עקיבא" ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים, היא מאמינה כי ניתן להמשיך בדרכה הבסיסית של "בני עקיבא" גם בתנאי הפרדה בין בנים לבנות. היא פועלת בשלב זה בקנה מידה מצומצם, אך בכל רחבי הארץ.


 


מטרתה המוצהרת – לסחוף אליה את המאמינים בדרכה מבין חניכי "בני עקיבא",


ואחר כך להשפיע על "תנועת האם" לקבל את תפיסתה, ולחנך את הדור הצעיר על פי דרכה. "המאבק, הנראה תמים לכאורה, הוא משמעותי ביותר להמשך דרכו של הנוער הדתי לאומי.


לעניין ההפרדה בין בנים לבנות יש היבטים משמעותיים ביותר לגבי הערכים שעליהם נבנתה התנועה, והמיושמים כיום בשרות הצבאי, ובהקמת התנחלויות "-


כך אומר מזכ"ל בני עקיבא, יוחנן בן יעקב, חבר קיבוץ כפר עציון.


הוא מודע לשינוי שחל בחברה הדתית, המתקדמת צעד אחר צעד,


לעבר יצירת חברה יותר הלכתית. "פעם הייתה בקיבוץ שלי, שהוא דתי מאד, רק אישה נשואה אחת שחבשה כיסוי ראש, ואילו כיום רוב הנשים עושות כך", הוא מסביר.


 


באותה דוגמה משתמשת גם אורית שוורץ בת 17.5 מדריכה בסניף התנועה בפתח-תקווה,


כדי לתאר את האווירה בקרב חבריה הממשיכים עם זאת לדגול בקיום פעילויות משותפות לשני המינים בתנועה. "אמי לא מכסה את הראש ואילו אני – אכסה לאחר נישואיי למרות ההבדל הזה בינינו –


אין לנו ויכוח אידיאולוגי ברור לי כי אז הייתה תקופה אחרת, יותר חלוצית, שמנעה לעיתים הקפדה מירבית על ההלכה", היא אומרת. שמוליק ביבר מוסיף:


 "יש השתפרות בתחום הדתי, רבים הולכים לישיבות ולאולפנות והשפעת הרבנים גברה".


"עליה מבחינה דתית"; "השתפרות"; "התקדמות" –


 במונחים אלה משתמשים הצעירים הן ב"בני עקיבא" והן ב"אריאל",


בבואם לתאר את כמיהתם לרמת התנהגות מוסרית יותר המוליכה אותם כיום למצב בו יגדל ההבדל בינם לבין הנוער החילוני, וישמש חיץ שימנע השפעת המתירנות הגואה. אולם צעירי "בני עקיבא" מאמינים בכל לב, כי למרות ההגבלות והאיסורים החדשים – ישנים, אפשר לקיים חברה מעורבת שתמשיך בדרך של מעורבות בכל תחום בחיי המדינה וקיום מצוות ההתנחלות.


 


 


עם פרישת חברי "אריאל" לא נסתם הגולל על הויכוח הסוער סביב שאלת ההפרדה בין המינים בפעולות התנועה והוא אף הוחרף. רבנים שונים מוסיפים לטעון כי חברה מעורבת אסורה, והדבר גורם לבעיות, בעיקר אצל חניכים שהם תלמידי אותם רבנים מחמירים.


הם נקרעים בין נאמנותם לדרכה של תנועת "בני עקיבא" לבין נאמנותם המלאה לדרישות רבם. שמוליק ביבר סבור כי אין לראות את הדברים בשחור ולבן,


 "גם אם רוצים להקפיד – לא צריך ללכת עד הסוף ואין להקים מסגרות נפרדות לבנים ולבנות",


הוא מביע את דעת הרוב. את סיבת המחלוקת בין המחנות הוא תולה בתחום החברתי,


לא ההלכתי. "המתנגדים לנו טוענים כי המצב הנוכחי, של חברה מעורבת יגרום הידרדרות.


ואילו אנו דוגלים בחיים בחברה מעורבת.


אנו רואים בזה אתגר – להיות מעורב בעולם החילוני ולהשתתף בכל פעולותיו",


מדגיש שמוליק, המרביץ את דעתו זו גם לחניכיו. (כתבה ראשונה).


 


(נורית דברן, הצופה)


 


 



 


 


תיוג: תנועת אריאל, אריאל, תנועת הנוער אריאל, אריאל ובני עקיבא, הקמת תנועת אריאל, הגורם להקמת תנועת אריאל, צניעות, בנים ובנות, הפרדה בין בנים לבנות, תנועה נפרדת, פעילות נפרדת, שמירה על ההלכה, הקפדה על ההלכה, תנועת בני עקיבא.


 


קבצים מצורפים

לפעולה זו לא צורפו קבצים

פוסטים נוספים

מכתב לד"ר רונן

קטע עוסק בעם סגולה.
הפעם אני מעוניין לדבר על ה'קידמה', ועל מה שהיא עשתה לאדם המודרני.