מחלקת הדרכה

נושא: אחריות
סוג פעילות: פעולה
מתאים לגיל: נווה-נחלה (ו-ח), חב"ב (ט ומעלה),
רמת פעילות: קלילה

הציונות אין לה כלום עם הדת? (פעולה)

 מתאים ל:שבת, יום חול


 


 


 


עמודים נוספים שיכולים לעניין אותך:


אחריותנו על המדינה


יש לנו מדינה!(פעולה)


 


 





 


החניך יבין כי רק ציונות המחוברת לתורת ישראל הנה ציונות נצחית ובעלת משמעות לאורך הדורות.



 


מדריך, שים לב!


פעולה זו הנה רעיונית בעיקרה, ומבוססת על לימוד מקורות שונים רבים.


כדי שנצליח לגרום לחניכים "להתחבר" לרעיון, הכרחי שהמדריך יהיה בקי בכל הקטעים,


 כך שיוכל להשתמש בהם בתבונה ובאופן מעורר עניין במהלך הפעולה. המתודות השונות ששילבנו בפעולה,


יקלו על חשיפת החניכים ללימוד החשוב הזה. ומעתה, בידך הדבר!


 







  • אמרה ע"ג בריסטול


  • נספחים


  • כלי כתיבה, ביום חול


  • תגי זיהוי


  • קטע: ג'נט מאירי


  • קטעים בעותקים אחדים – נספח 4 וניילוניות




נבחר נציג בעל כישרון משחק, ונבקש ממנו לצאת מהחדר.


 


נקריא לחניכים את האמירה הבאה, שפורסמה בעיתונות על-ידי פרופ' ירמיהו ברנובר:


"קיימים סימנים רבים המעידים בבירור, שהציונות סובלת ממחלה רצינית"



(רצוי להעתיק את הדברים בגדול ולהציגם בפני החניכים).


 


נסביר לחניכים כי החניך שנבחר הוא ה"ציונות", והם צוות הרופאים שאבחן את מחלתה.


כעת עליהם להסביר ל"ציונות" במה היא חולה. לצורך כך ניתן להם "תיק רפואי" המכיל נתונים על מחלתה (נספח 1),


וכרטיס דו"ח רפואי (נספח 2).



 


אפשר להטיל על החניכים תפקידים מוגדרים, ואפילו לסמנם בתגי זיהוי כגון –


ראש מחלקה, סגן, מנתח, פסיכולוג, אחות, מתמחה וכו'.


בשבטים גדולים אפשר שכל תפקיד כזה יתבצע ע"י קבוצת חניכים שתעסוק בכל המקורות גם יחד.


הדבר אמור גם לגבי תפקיד ה"ציונות" שיוטל על קבוצה, וכל חבריה יצאו מן החדר יחד.



 


בזמן שהחניכים מכינים את התיק הרפואי, נצא אל החניך שנבחר


ונסביר לו כי הוא ה"ציונות" וכי אובחנה אצלו מחלה קשה.


הצוות הרפואי עוד מעט יכניס אותו ויסביר לו במה מדובר.


 


נבהיר לו כי הוא אינו חייב לקבל את דברי הרופאים כמובנים מאליהם – רצוי שישאל, שיחקור, שיברר.


כדי שיכיר טוב יותר את עצמו, ניתן לו לקרוא את נספח 3.


 



למדריך!


מקורות עיוניים כגון אלה שהובאו כאן, מצריכים קריאה מעמיקה ויכולות ניתוח והגדרה.


מתפקידך בשלבים כאלה בפעולה – לעבור בין החניכים ולסייע להם בחידוד הדברים הכתובים,


בהבנת עיקרי הרעיונות העולים מתוכם; ובניסוחם בעל-פה, בטרם יובאו על ידי החניכים לפני הקבוצה כולה.



 


לאחר שהחניכים יסיימו את הכנותיהם, נכניס את ה"ציונות" ונערוך את ההדמיה


על הצוות הרפואי לספר לחולה בעדינות המרבית כי הם אבחנו אצלה מחלה קשה.


עליהם להסביר לה, בהתאם לניתוח הנתונים שביצעו,


מהי המחלה, מהם הגורמים לה, תהליך הריפוי וההחלמה.


 


לאחר מכן ולאחר שנכיר את נקודות החולשה הקשות של הציונות,


נשאל את החניכים – איך ייתכן שהציונות באמת חולה?


הרי הציונות הביאה אותנו למקום שאנו עומדים בו היום


תוך מסירות נפש והקרבה אדירות וממש כנגד כל הסיכויים?


 


לחידוד השאלה, נקריא לחניכים את דבריה של ג'נט מאירי, מפונת סיני:



"המגורים בפתחה היו שיא התגשמות החלום הציוני. כמו כולם קראתי את "אקסודוס",


גדלתי על סיפורי החלוצים, והרגשתי שאנחנו חיים את אותו סיפור, למרות שלא היו ביצות וטרוריסטים.


הבנו שיש אינטראקציה מיוחדת בין היהודים לחולות, הצלחנו להפוך את המדבר לגן פורח.


לקיבוצניקים זה היה טבעי ופשוט.


היינו חוצפנים. היה טבעי לנו שהכול הולך, כי השקענו המון.


מאוחר יותר הבנתי שמשהו היה חסר. אחרת איך קרה שברגע אחד הכול התהפך, והתפרקנו מכל הערכים?"


(ארץ בנימין, אדר תשס"ה)



 


נשאל את החניכים בייחוד לאור מה שפגשו אודות הציונות בשלב הקודם:


מה היה חסר באותו "חלום ציוני"? מהי הנקודה שהצליחה להפוך הכול ולהביא לפירוק הערכים?


 





נסביר לחניכים כי כדי לענות על שאלה זו עלינו לברר לעצמנו מהי הציונות,


לאן היא חותרת והיכן היא נמצאת כיום.


 


נפזר לפני החניכים קטעים שונים (נספח 4) (בכמה עותקים)


שנאמרו ע"י אנשים שונים בקשר לציונות, למטרותיה ולמצבה היום.


 


(אפשר לתלות ניילוניות ברחבי החדר, ובכ"א מהן קטע במס' עותקים


או להניח את הקטעים מפוזרים על הרצפה וכדו'.)


 


נבקש מהחניכים לעבור בין הקטעים ולקחת עמם קטע אחד שהם מזדהים אתו יותר מאשר עם שאר הקטעים


וקטע שני שהם מתנגדים אליו ביותר. כדי שלא לכוון את הזדהות החניכים לכוון מסוים,


נציג בפניהם את הקטעים ללא ציון אומרם.


 


נחזור למליאה. כל חניך יציג את הקטעים שבחר ויסביר את דעתו.



 


למדריך!


בשביל למנוע משלב דיונים כגון זה להפוך למלאה ומשעמם, רצוי לערוך אותו באופן אסוציטיבי,


כלומר, לא נשמע את דעות החניכים על-פי סדר ישיבתם, אלא לאחר שחניך יסביר את עמדותיו,


ימשיך חניך שבחר באותו קטע או בחר בקטע אחר מסיבה זהה.


כך נימנע מחזרה על דברים שכבר נאמרו ומשגרה משעממת של סבב ישיבה.



(בתום הסבב נציג בפני החניכים את כותבי הקטעים שדנו בהם).


 


הקטעים יחשפו את החניכים לקשת רחבה של גישות ודעות –


בעוד אורית שוחט טוענת כי הציונות הדתית איננה בעלת תוכן עצמאי


אלא מהווה חיקוי של הציונות החילונית הישנה, שהחליפה בינתיים את יעדיה;




  • טוען פרופ' ורהפטיג כי הציונות האמתית היא מדינת הלכה.


  • מוטי קרפל טוען כי הציונות אמנם עמדה במשימה להקים את המדינה,
    אולם לאחר שהצליחה בכך היא תעבור מן העולם משום שאינה מסוגלת לצקת תוכן ל"כלי" שבנתה.


  • הרב אבינר מסביר כי יציקת תוכן רוחני – ממלכת כוהנים וגוי קדוש – היא השלב השני של הציונות.


  • חגי סגל טוען כי הציונות הוגשמה כבר – רק בכיוון הלא נכון – הגשמת החלום האמריקאי,


  • ולפי זאב גלילי אפשר להבין כי הציונות אולי קיימת עדיין, אבל לא במדינת ישראל…

 


מתוך דברי החניכים ננסה להגדיר עמם:


– מהי הציונות לדעתם ולאן עליה לחתור?


– מדוע הציונות "חולה" וכיצד ניתן לרפא אותה?


– אילו גישות נטו לייאוש ואילו לתקווה?


מהו אותו "משהו שהיה חסר" בחלום הציוני?



 


נראה עם החניכים כי אכן ציונות שאינה מחוברת לתורה ולשאיפותיה,


ציונות שהנה תלוית נסיבות, אכן מאבדת אט-אט את משמעותה.


הציונות שנובעת מתוך תורה – יש לפניה דרך ארוכה…


 


נקריא לחניכים חלק מהריאיון עם אפי איתם (נספח 5). כדאי מאוד לצלם את הקטע ולחלק אותו לכל החניכים.


 






אם כן, כיצד עלינו לנהוג? מה עלינו לעשות?


 


נפנה שאלה זו לחניכים, וננסה להגיע עמם לרעיונות מעשיים אשר יבנו את הקומה התורנית על "בניין הציונות".


 


בשלב הבא, כדי לחזק את דברי החניכים בכיוונים דומים או נוספים,


נבחר שלושה נציגים


אחד ישמש כמנחה טלוויזיה,


אחד כרב אלישע אבינר


ואחד כרב יגאל קמינצקי (הרב האזורי של גוש קטיף).


ניתן לכל אחד "מהרבנים" קטע שכתב בעניין (נספח 6).


 


על החניכים יהיה לערוך ריאיון טלוויזיוני, המנסה ללבן את סוגיית חיבורה של הציונות לתורה.


 


כחלופה למתודה זו, אם היא מתאימה פחות לאופי השבט,


אפשר להביא את הקטעים לפני החניכים ולהוסיף אותם כממדים נוספים לדיון אודות הרעיונות המעשיים.


 





מדריך, שים לב!


מכיוון שפעולה זו מורכבת משלבים עיוניים רבים, חשוב לערוך עם החניכים סיכום של מהלך הפעולה –


כדי לוודא שהמהלך הרעיוני שניסינו לעבור אתם – אכן עבר דרכם,


דרך הראש ודרך הלב… לעזרתכם – מובא הסיכום להלן:


 


ובכן, לצד הישגיה המרשימים של הציונות, ראינו את הקשיים השונים שאנו מתמודדים אתם היום –


פריקת ערכים, טשטוש הזהות, אבדן אמונה.


מתוך כך בחנו את השאלה מהו מקומה של הציונות היום?


האם היא סיימה את תפקידה או שמא היא רק באמצע הדרך?


האם היא עדיין בעלת משמעות או שמא משמעותה קיבלה תפנית חדה?


 


הבנו כי הציונות, על כל הישגיה המופלאים, על כל הכוחות ויכולת ההקרבה שהיא הניבה מעמנו,


השאירה בסופו של תהליך חלל ריק.


מבלי למלא את החלל, היא איבדה את כוחה להתמודד מול הקשיים והשינויים שעמדו בפניה.


 


החלל שהיה חסר הוא החיבור המודע לתורה. החיבור לתורה ולשאיפותיה –


 יצירת מדינה שמשקפת את ערכיה של התורה – מעניק את העומק החסר ואת המשימה לצעוד לאורה.


 


נסיים, כי יש לנו תפקיד גדול להבין ולבקש את הציונות הגדולה והשלמה


וכי עלינו להתחיל במעגל הפנימי, בעצמנו, ומתוך כך לצאת אל העם כולו!


 


 



 


 


תיוג: מדינת ישראל, המדינה שלנו, ציונות, הציונות, ציונות דתית, אתחלתא  דגאולה, מדינת התורה, עם ישראל, ארץ ישראל, יהדות, שליחות, התפקיד שלנו, מה אנחנו עושים לקדם את המדינה, אחריותנו על המדינה, חיבור המדינה לתורה, מדינה ללא תורה.


 




קבצים מצורפים

פוסטים נוספים

התהלך לפני והיה תמים

חומר העשרה, מה היה הניסיון של אברהם אבינו בברית המילה?
מי שקורא בשם ה' צריך לא לפחד מאיך שיסתכלו עליו.