מחלקת הדרכה

נושא: אישים
סוג פעילות: משחקסיפור או משלפעולה
מתאים לגיל: גלעד-הראל (ג-ה), נווה-נחלה (ו-ח)
רמת פעילות: קלילה

ללמוד מהגדולים (פעולה)

מתאים ל:  שבת, יום חול


 


 



עמודים נוספים שיכולים לעניין אותך:


חוברת חודא תחום בנים התשף


הפעולה הקודמת


הדילמה לפעולה זו


 


 


 



הקדמה למדריך


כשהייתי קטן לימדו אותי על החשיבות של הרמת לחם מהרצפה. הבנתי שזה חשוב, השתדלתי לעשות זאת – אבל לא יודע למה, עדיין לא "נדלקתי" על זה. עד שיום אחד אמא שלי סיפרה את הסיפור על הרב מרדכי אליהו (אותו סיפור שסיפרנו בפעולה בשבוע השני). הסיפור הזה נתן לי אישיות לדוגמה, המחיש לי את המושגים בצורה חיה יותר. הסיפור והדמות נתנו לי את ההבנה שהמושגים הגדולים הללו שעליהם מספרים לי – אכן קיימים בעולם אצל בני-האדם ואף אצלי הדבר יכול להיות, אם פשוט אקום ואעשה מעשה. היום אני מקפיד יותר להרים לחם מרצפה.


בפעולה זו נקבל השראה מאנשים גדולים שחיו עמנו, ומתוך כך נצא ונתחיל לפעול.


במהלך הפעולה נתבונן בדמותו של אליעזר יוסף פז ז"ל – המכונה 'אליוס', ונקבל ממנה השראה.


 


שימו לב! לפעולה זו צריך להתכונן ולהכין עזרים לפני שבת!


 


 





  • כתר בריסטול– באמצעות בריסטול יוצרים כתר לראש של חניך (מומלץ ליצור בכמה גדלים)


  • סיכה משרדית


  • פתקים שעליהם נכתוב מציאות מביכה בגוף ראשון, כגון: "יש לי הרבה שוקולד מרוח על האף, ואני לא יודע מִזה".

 


 



ללמוד מהגדולים


נסכם לחניכים את השבועות האחרונים:


 בשבועות האחרונים עסקנו ב'איך נחיה חיים של גדלות', איך ננצל את המסוגלות שלנו להיות אנשים גדולים. כחלק מזה מומלץ גם ללמוד מדרכם של אנשים גדולים אחרים


כעת נשאל את החניכים שאלה: אנחנו, כידוע, משתדלים להיות מי שאנחנו, ולא לחקות אנשים אחרים. אם כן, מדוע אנו מנסים ללמוד מדרכם של אנשים אחרים, גדולים ככל שיהיו? ובעצם, מה ההבדל בין לחקות מישהו לבין ללמוד ממישהו?


 התשובה: חיקוי הוא העתקה של אחד לאחד מהאדם האחר, ללא התאמה אישית אל עצמי, ואילו לימוד הוא התאמה של המעשים ליכולות שלי.


לחקות את הרב אלישיב זצ"ל פירושו לשבת כל היום וכל הלילה וללמוד. סביר להניח שאדם שיעשה את זאת ללא הכנה מוקדמת יתמוטט.


ללמוד מהרב אלישיב זצ"ל, לעומת זאת, פירושו להתמיד ולשקוד על לימוד התורה, ברמה המתאימה ליכולות שלנו. לימוד נותן לנו התקדמות מסודרת והדרגתית, בהתאם אלינו ולמה שנכון לנו. לימוד הוא לקיחת רעיונות טובים וחשובים ויישומם בחיינו.


 


 



בנקודות הקטנות


על שאיפות גדולות, אחריות על עם ישראל והתמדה


 


כעת נאמר לחניכים שהיום נלמד מדמותו של אליעזר יוסף פז, המכונה 'אליוס'. נספר לחניכים: ישנם אנשים גדולים שאינם מפורסמים. אין קשר בין גדלות לבין פרסום. כעת ניפגש עם דמות של אדם גדול, שלא כולם מכירים, ננסה ללמוד ממנו ונגלה שלהיות גדול זה דבר אנושי ואפשרי. אליוס פז ז"ל בנה תוכנית שלמה להצלת יהדות גרמניה מההתבוללות הנוראה ומהריחוק מהדת. תוכנית זו יצאה לפועל וברוך ד' יהדות גרמניה הרבה יותר מבוססת, והרבה מכך בזכותו. גם את השליחים שיצאו לגרמניה לחזק את היהדות, אליוס כל הזמן העצים, חיזק ועודד. את התכונה של העצמה וחיזוק לאנשים שמסביב היה ניתן לראות באליוס גם קודם לכן כשהיה קצין בצה"ל (רס"פ בעורב נח"ל) ודאג כל הזמן לחזק את לוחמיו ולהעצים אותם. אנשים אהבו להיות בסביבתו והרגישו שהוא עוטף אותם אהבה. עלינו לדעת שגם דמות גדולה כמו אליוס הייתה אנושית ורגילה לחלוטין. אליוס היה ילד מאוד מאוד, אומנם את השובבות שלו הוא לא עשה מתוך מרדנות אך בהחלט הוא ידע לעשות שטויות. אפשר גם לומר שאליוס לא היה מהתלמידים המצטיינים בבית הספר – 'ילד טוב ירושלים'. אף שאליוס לא ממש אהב לשבת וללמוד, אליוס אהב מאוד לטייל בטבע, וללמוד על הטבע. אבא של אליוס יבל"ט מספר שאליוס בתור ילד אהב לצאת מהבית עם צנצנת לצוד עקרבים, כך שלאחר כמה זמן של צייד הוא היה חוזר עם עשרה עקרבים צהובים ארסיים בצנצנת (אל תנסו את זה!!). אכן אליוס השובב היה מלא באומץ, סקרנות וביטחון עצמי. כל מקום שאליוס היה הוא תמיד נכח, ועורר רושם. בשולחן השבת אליוס תמיד היה דומננטי, מעלה שאלות לדיון וחותך את דעתו באופן חד משמעי. במהלך השירות שלו בצבא, אליוס לקח את כישוריו לכיוון קצת שונה, את כישוריו הוא לקח לכיוון של ארץ ישראל ועם ישראל כמובן עם תורת ישראל. אליוס התגייס ליחידת עורב נח"ל ושם הוא החל יותר ויותר לתת מקום לאחרים, לפרגן להם ולקדם אותם, אם בעבר אליוס יותר נכח בכל מקום אליו הגיע כעת אליוס יותר ויותר השתדל פחות לבלוט ולתת מקום לאחרים, החיילים של אליוס מספרים איך כל הזמן אליוס דאג להם ועודד אותם. אליוס שירת קבע בצבא ויום אחרי שהשתחרר הוא כבר היה בשדה התעופה לגרמניה כדי לעשות שם שליחות. המצב העגום של היהדות שם לא השאיר את אליוס שקט, והוא החליט לכתוב תוכנית שלמה כיצד ניתן לבסס יותר את היהדות שם כדי שלא חלילה תאבד. (עלינו לזכור שאף שלא היה לאליוס את המשאבים לעשות את הכל, אין זה מנע ממנו לשאוף, לחלום ולכתוב תוכניות בהתאם) לאחר כמה זמן תורם השקיע בתוכנית והתוכנית החלה לצאת לפועל. הרבה יהודים הרגישו את חובתם לאליוס ואף היו לוקחים אותו כסנדק בברית של בנם. את ברית המילה, דבר הסמל את החיבור לעם היהודי והמסורת, עוד משחר הילדות – הם ראו לנכון לכבד בו את אליוס שכל כך קירב אותם לשם – ליהדות. בהמשך הקים בגרמניה את "ההכשרה", תוכנית שנתית של בני עקיבא העולמית הקיימת בסניפים שונים בעולם. התוכנית מיועדת לחניכי התנועה, בני כיתות י', המגיעים לשנה לישראל ומכירים את הארץ באמצעות תוכניות לימוד, התנדבויות, טיולים והיכרות עם חלקים שונים בחברה הישראלית. אפשר היה לראות איך כל הזמן אליוס עבד על עצמו והשתדל להיות יותר ויותר אדם טוב, אכפתי ורגיש לזולת. לקראת סוף ימיו, אליוס היה צריך לקחת כל מיני תרופות, לעיתים לתרופות היו תופעות לוואי של עצבים וכעסים, אליוס היה מודע לתופעות לוואי אלו ולכן החליט שבזמן של תופעות לוואי אלו הוא פשוט שותק ולא מדבר אף עם ילדיו הקטנים כדי שחלילה לא יכעס על מישהו ויפגע. דבר שמעיד על עבודה מתמדת בשביל כל הזמן להיות יותר טוב. אליוס לצערנו נפטר ממחלה, מזכ''ל בני עקיבא העולמית ספד לאליוס: "אליוס, קראנו לך בעל החלומות. בעל חלומות, כי כאבת את יהדות גרמניה, הצבת חזון ויעדים ברורים, היית מוכן להלחם עליהם בלי לוותר. לפעמים נתפסת כהוזה, לא מציאותי. לא מחובר. הייתי אובד עצות מול העקשנות שלך. כשניסיתי לרכך אותך קצת- היית מסתכל עלי ומבהיר לי 'לא ילך לך, חבל על המאמץ'. אך בניגוד ל'בעלי חלומות' אחרים המסתובבים בינינו היית חולם ומגשים. חכם, חריף, עקשן וביצועיסט מהמדרגה הראשונה. השגת את מבוקשך. אם לא דרך הדלת- דרך החלון. אם לא בדרך המלך, בדרך חתחתים"


 


כעת נאמר לחניכים שנשחק משחק המכונה: 'מצב אוזניים חמות'. אתם ודאי שואלים את עצמכם: למה קוראים למשחק כך? את התשובה נענה בסוף המשחק…


איך המשחק עובד?  בוחרים שני נציגים. על אחד מהם מניחים כתר עם סיכת ביטחון, ועל הסיכה תולים פתקמצב-מביך, שבו לכאורה נמצא החניך שחובש את הכתר. החניך השני צריך, באמצעות אמירת משפטים או פעולה של הצגה, לגרום ל'בעל הכתר' למצוא פתרון לבעיה שלו, בלי שיגיע למצב של בושה.  ניקח את הדוגמה שציינו, שעל בעל הכתר כתוב: "יש לי הרבה שוקולד מרוח על האף, ואני לא יודע מִזה".  הנציג השני צריך למצוא פתרון יצירתי איך לגרום לחניך לנקות את הלכלוך מהאף, בלי שהוא ירגיש מובך. צורת הפנייה לבעל הכתר צריכה להיות נכונה גם בנוסח הפנייה וגם בדרך הפנייה (בהמחשה דרמתית). אפשר לתת ניקוד על פי רמת היצירתיות.


לדוגמא: חניך א' (בחיוך): אחי, יש לך מלא שוקולד על האף! – כושל.


חניך ב' (ברצינות): קח מגבון, אחי, יש לך לכלוך באף. – סביר.


חניך ג' (בפנים שלא משדרות התעניינות גדולה): אחי, יש לך איזה לכלוך קטן באף, שטויות, לא משהו רציני, אבל סתם כדאי שתנקה את זה. – מוצלח.


חניך ד' (ברצינות, באדישות קלה וב'סחבקיות'): שמע, אחי, אין לי מושג איך קרה שהתלכלכתי באף בשוקולד… איזה  קטע, גם אתה התלכלכת קצת, אבל אצלי זה היה הרבה יותר רציני, מזל שניקיתי את זה, כדאי שגם אתה תנקה. – מוצלח.


חניך ה: אחי, בוא מלחמת מים! – אם חובש הכתר הוא אדם מתאים למלחמת מים – זהו משפט מוצלח ביותר!


זהירות: יש לשים לב שהחניכים לא לוקחים את המשחק לכיוון אישי!


הגדלות של אליוס לא נמדדה רק בחשיבה הגדולה שלו על עם-ישראל, אלא גם ברגישות שלו בנקודות הקטנות.


אליוס היה מעביר לפעמים שיחות לנוער, והוא לא רצה שמי שצריך לצאת מהשיחה מכל סיבה שהיא (עייף, רוצה להתאוורר, שירותים, צריך לחזור הביתה וכו') ירגיש לא בנוח מכך. הוא גם הרגיש שזה לא ממש יעיל לומר: "מי שרוצה לצאת, מוזמן לעשות זאת עכשיו בכיף", כי עדיין עלולים החבר'ה לחוש לא בנוח לצאת מול כולם. אליוס היה שואל את החבר'ה: "אתם מכירים מצב אוזניים חמות?", וכשהם היו עונים לו, "לא", היה אליוס מסביר להם בחביבות: "כשהאוזניים שלי חמות, והקול שלי הופך לבס (ומילים אלו היה אומר בקול בס), ואני מדבר באיטיות (ומילים אלו הוא היה אומר באיטיות) – זה סימן מבחינתי שצריך לצאת להתאוורר. אנחנו נעשה עכשיו הפסקת אוורור קצרה, אני אתאוורר קצת אתכם, ומי שמרגיש שהוא צריך קצת יותר הפסקה או ללכת אז אין בעיה.


 


 



אנחנו יכולים לקחת השראה מאדם פשוט וגדול, שעשה מעשים גדולים – אך לא בהכרח היה מפורסם. כמו אליוס. תמיד הוא היה עסוק במחשבה איך לקדם את עם-ישראל, איך לעזור לעם-ישראל. כל הזמן הוא חלם להתקדם ולקדם, תמיד שאף לעוד ועוד. הוא לא פחד לחלום! עִם כל זה – הוא גם לא שכח להיות רגיש לזולת. הוא תמיד חשב על הצד השני – איך הוא מרגיש, מה יקרה לו כתוצאה ממעשה שלו. וכמובן לעבוד, אליוס עבד! הוא כל הזמן ניסה עוד ועוד לשפר את המידות שלו להיות אדם יותר טוב, הוא הבין שיש דברים שלא באים בטבעי אלא צריך לעבוד עליהם.


 


 


 



תיוג: תנועת אריאל, אריאל, תנועת הנוער אריאל, חודש ארגון, חודש ארגון התש"ף, חודש ארגון תש"פ, חודש אירגון תשף, חוד"א תשף, להיות אדם גדול, להיות אנשים גדולים, לחיות בגדול, אליוס פז, אליעזר יוסף פז, מצב אוזניים חמות.

קבצים מצורפים

לפעולה זו לא צורפו קבצים

פוסטים נוספים

מסע פנימי(פעולה)

החניכים ילמדו בפעולה שכל מצב ובמיוחד קושי מלמד אותנו דבר חדש על עצמינו ונותן לנו הזדמנות לגלות המיוחד שבנו .