פעולת פתיחה מתוך החוברת: קדושה אני מבקש

נושא: מצוות
תת נושא: מצוותקדושהתורה ומצוות
סוג פעילות: פעולה
מתאים לגיל: נווה-נחלה (ו-ח), חב"ב (ט ומעלה),
רמת פעילות: קלילה

כולנו קדושים! (פעולה)


מתאים ל: שבת 


 


 


עמודים נוספים שיכולים לעניין אותך:


עם קדוש


קדושת החיים (פעולה)


 


 





  1. החניכים ידעו כי הקדושה היא קשר לריבונו-של-עולם ודביקות בו, וכי עניינה להתגשם בהווה, בחיים הממשיים (ולא רק בבחינת "חזון אחרית הימים…").
  2. החניכים יבינו כי אף כי קיימות מדרגות בקדושה, כל יהודי מצווה ויכול להגיע לקדושה, מתוך עמל ומאמץ, ושעבודת ההתקדשות של האדם מביאה להשפעת שפע הקדושה מלמעלה.
  3. החניכים יבינו שהחלת הקדושה על החיים קשורה במערכת כללים=מצוות, הם היוצרים את המסגרת המתאימה לחלות הקדושה.
  4. החניכים יבינו שהקדושה חלה בכל תחומי החיים ויכירו תחומי חיים שונים עליהם חלה הקדושה – ובכללם אלה שהם נושאי השבטים לחודש הארגון (המקום, האומה, הדיבור, החיים, הזמן והצניעות).






  • עיגול "קדושה"


  • תנ"ך


  • מקורות


  • מכתב – הרב ארז משה דורון, מצולם בעותקים כמספר החניכים

 




 קדושה אני: הילכו שניהם יחדיו?!


נבקש מכל החניכים ליצור מעגל גדול.


לאחר שיסתדר המעגל נניח במרכזו עיגול ועליו כתוב באותיות מאירות עיניים: "קדושה".


נבקש מכל אחד מהחניכים לחשוב:


מה הקשר שלי לקדושה?


נאפשר זמן למחשבה ונבקש מהחניכים להעמד במרחק המתאים לדעתם מעיגול ה"קדושה".


חניכים שידרשו הבהרה נוספת לנדרש מהם, נכוון:


האם אני קשור לקדושה בכלל?


אם כן – עד כמה אני קרוב אליה או רחוק ממנה?


אולי היא ממש בתוכי ועלי לעמוד ממש על הנקודה, אולי אני רחוק ממנה מאד,


ואז אעמוד בקצה המעגל וכן על זו הדרך.


לאחר שכל החניכים יעמדו במקומם נפנה לחניכים אחדים וננסה לברר עימם מדוע נעמדו במקום שנעמדו,


נשמע הסתייגויות או הסכמות מיתר החניכים:


 


חניכים שנוטים לטעון כי הם קשורים לקדושה או שואפים להתקרב אליה, נשאל:


מה גורם לכם להיות קשורים לקדושה או מאמינים כי יש לכם סיכוי להגיע אליה?



חניכים שנוטים לטעון כי קדושה מהם והלאה, נשאל:


– למי כן שייכת הקדושה – במי היא כן קיימת ולמי היא כן מתאימה?


 




 "קדושים תהיו!"


לאחר סיום הדיון נתיישב שבטים-שבטים.


המדריך יסביר לחניכים כי ברצוננו לברר את השאלות שהתמודדנו עימם.


ניתן לאחר החניכים תנ"ך ונבקש ממנו לפתוח בחומש דברים ד', ד' ולהקריא את הפסוק:


"וידבר ה' אל משה לאמור: דבר אל כל עדת בני ישראל לאמור: קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלוקכם".


נשאל:


– מדוע, לדעתכם, מודגשת הפניה אל כל עדת בני ישראל, האם זה לא ברור דיו?!



נשמע את רעיונות החניכים.


נלמד יחד את דבריו של הרב אבינר:



מובן מאליו שכל דברי ה' ביד משה מופנים אל עם ישראל כולו.


מדוע יש לציין במיוחד "דבר אל כל עדת בני ישראל?" – ה


דגשת הפניה לכל באה לומר שהדרישה "קדושים תהיו" אכן שייכת לכולם. אין היא עניין ליחידים,


אלא לכל אחד ואחד מישראל. כולכם תהיו קדושים!


הצו "קדושים תהיו מעיד, בעצם ציוויו, שבכולם קיימת היכולת להגיע לקדושה.


המאמץ האנושי ההתנהגותי אינו נעשה בחלל הריק אלא על יסוד מציאות אלוקית,


סגולה אלוקית של קדושה בכל אחד, שהמאמץ נועד להוציאה אל הפועל.


 על גבי העובדה המציאותית האלוקית של סגולת קדושה, באה המצווה וחובת העבודה.


הקדושה היא מציאות של קשר עם הקב"ה. עצם הקשר המציאותי של דבקות בה' הוא הקדושה!



על פי הרב שלמה אבינר, טל חרמון – תורה, קדושים



אנו למדים כי הקדושה קיימת בכל אחד מאיתנו,


כל אחד מאיתנו יכול להתקשר לה' ולדבוק בו וכל אחד מאיתנו מצווה בכך – קדושים תהיו!


 






מגלים את הקדושה


נחזור לפורום הסניפי ונשאל:


איך אנחנו – חבר'ה מן השורה, החיים חיי שגרה – מסוגלים להגיע להתקרב אל הקדושה?


איך עושים את זה תכל'ס???



נסביר לחניכים כי עד כמה שזה נשמע להם מוזר – הקדושה היא חלק בלתי נפרד מהחיים שלהם –


בלי שהם שמים לב הם מוקפים בה, מכילים אותה בעצמם ובסובב אותם. כיצד???


– כדי לחשוף להם את העניין הזה ולהעמיק את התודעה הזו נבחר הנושא של חודש הארגון – "קדושה".


נמשיך ונסביר כי במהלך החודש כל שבט יעסוק בממד קדושה אחר של החיים שלנו –


 של כל אחד מאיתנו, וילמד על המצוות השונות הקשורות בו.


בשלב זה נרצה כי החניכים יחשפו בעצמם את הנושאים השונים של החודש –


את ממדי הקדושה השונים בחיינו שנבחרו לנושאי החודש.



נשחק עם החניכים "זה הסוד שלי" – מאחורי שולחן ישבו מדריכי כל השבטים, ומאחורי דוכן מוגבה מעט –


הקומונר והוא ינחה את המשחק.


 



מדריכים, שימו לב! אפשר כמובן, במידת הצורך,


 להעזר בחניכי חב"ב כדי להשלים את מקומם של מדריכי השבטים הצעירים או את זה של הקומונר.


אם נעשה זאת נדאג לתגיות מתאימות המוצמדות לכל אחד מהם, לדוגמה: "משה כהן – מ"מ מדריך שבט נבטים".



נערוך תחרות בין השבטים – מי מצליח לחשוף יותר ממדי קדושה – נושאי החודש של השבטים השונים.


כל שבט, בתורו, רשאי להפנות שאלה אל המדריך על פי הכלל הזה:



את ממד הקדושה חושפים דרך המצוות הקשורות אליה!


 



החניכים יוכלו להציע מצוות והנהגות שונות לכל מדריך בשאלות של "כן" ו"לא"


 (למשל: "האם מצוות סוכה קשורה לתחום הקדושה של שבטך?",


 "האם מצוות "ונשמרתם" קשורה לתחום הקדושה של שבטך?" וכו'),


והוא יגלה להם האם היא קשורה לממד הקדושה של נושא השבט אותו הוא מדריך.


לאחר שיצטבר בידיהם ידע מספיק – יוכלו להציע מהו ממד הקדושה של כל מדריך – של כל שבט, לדעתם.



מדריכים, שימו לב! גם כשהחניכים יבינו באיזה ממד קדושה מדובר,


קשה להניח שהם ישתמשו בהגדרות הכלליות שאנחנו הגדרנו – המקום, האומה וכו'.


סביר כי הם ישתמשו בביטויים קרובים או דומים (למשל קדושת עם ישראל במקום קדושת האומה)


– לא נקפיד על כך! נקבל זאת כתשובה נכונה ונציין את ההגדרה שלנו, שנשתמש בה במהלך החודש.


 




 "וכשאין גבול אין קדושה"


לאחר שנחשפו כל נושאי השבטים, נשוב ונתיישב שבטים-שבטים.


המדריך ישאל:


מדוע קבענו את הכלל כי את הקדושה חושפים דרך המצוות הקשורות אליה,


– האם לא היה מתאים יותר כי נמצא דרך רוחנית יותר ו'טכנית' פחות לחשוף עניין כה רוחני כקדושה?



נשמע את רעיונות החניכים.


נספר להם על ספרו של הרב ארז משה דורן – "הלב והמעיין" (בהוצאת "לב הדברים"):


זהו ספר שהוא בעצם חליפת מכתבים בינו לבין דניאל – צעיר חוזר בתשובה,


הנוגעים בחיבוטי הנפש השונים שעוברים אליו.


באחד המכתבים הראשונים הוא שואל אותו שאלה שדומה מאד לשאלות ששאלנו את עצמנו במהלך הפעולה:


כיצד עול המצוות והמשפחה מותיר מקום לרוחניות קדשוה בחיינו?


נשאל את החניכים:


– מה הם הייתם משיבים לדניאל על תהייתו?


לאחר שנשמע את רעיונותיהם נחלק לחניכים קטע ממכתב התשובה של הרב ונקרא:




לפני כשנתיים הייתי בהודו, בשליחות של קירוב רחוקים. היינו קבוצה של הודים שנסעה לחופי גואה,


כדי להעביר במשך כמה שבועות שיחות ושיעורים לאחינו בית ישראל.



עבורי היה זה הביקור הראשון בהודו. בחסדי שמיים זכיתי להיות שם לפני תשובה.


הנופים הדהימו אותי, ים בצבעים שלא הכרתי, חופים בלי סוף עטורי עצים טרופיים,


 והעיקר- הקצב, הכל התנהל שם כ"כ טוב, לאט ורגוע, לכולם יש זמן בשפע.


 אם תגידו למישהו "בוקר טוב" בשעה ארבע אחר הצהרים הוא יענה לך בוקר טוב בטבעיות.


הולכים לאט, מדברים לאט, חושבים לאט.


 זה עומד בסתירה כ"כ גדולה ללחץ ולמהירות של הארץ שאתה פשוט רוצה רק להתמסר לזה ולשכוח מכל הקשיים והצרות,


הפשעים, המיסים.



אבל אני לא באתי לשם בשביל להתפרק או לברוח ממשהו, באתי בשליחות ובאתי להתבוננות.


 וכאשר התבוננתי סביבי ובתוכי, הבנתי שהפתיחות והזרימה שיש שם אינם רק תוצאה של חופים יפים.


 זה משהו אחר, משהו באוויר- ולא ידעתי מהו.


חז"ל אומרים "הגר בחוץ לארץ דומה למי שאין לו אלוק" וקוראים לאדמת ארץ העמים – אדמה טמאה.



היכן כאן הטומאה?


ואלוקים – הרי מרגישים אותו כאן חזק יותר, עוצמתי יותר, יפה ונעים יותר.


ומדוע מדמים חכמי ישראל את הגר כאן לאדם חסר אלוקים?


המוזר ביותר היו התיירים הישראלים (שלמרבית הצער היו דומים מאוד באורחות חייהם ובמראם לתיירים הגויים).


למרות שבאו בפרוש כדי להתפרק ולהירגע, מסתבר שהנופים לא הספיקו להם,


 והם היו זקוקים לסמים ולמסיבות כדי להרגיש שמשהו קורה. למרות המנוחה המופלאה,


 המושלמת, שהציעו להם הודו וחופיה, הם הסתובבות שם חסרי מנוחה, מחפשים, בעליל, עוד משהו.


(כמובן שיש גם אחרים, שבאים לשם לחפש רוחניות באופן מודע, ומגיעים לכל מיני כתות של עבודה זרה, אבל זו כבר סוגיה שונה לגמרי)



ואז הבנתי. מי ששולט שם הוא "אלוקי האין-עול"- אלוקי אור בלא כלום, אלוקי היופי והמוזיקה, אבל לא אלוקי ישראל.



כי אלוקי ישראל נתן תורה, גבולות, צמצום כביר לאורו, וגילה שרק דרך הגבולות נוכל להכיר אותו ולהתחבר אליו.


ושם, בהודו, אין שום צמצומים, הכל מותר, הכל טוב, אין גבול.



וכשאין גבול, אין קדושה וכשאין קדושה, אין אלוקים ו"הדר בחו"ל דומה למי שאין לו אלוק".


זוהי טומאת ארץ העמים, טומאה ערמומית ונוראה של פריקת עול,


שבסופו של דבר משעבדת את הנתפסים לה בעול נורא של התמכרות לסמים שונים. בין שמדובר בסמים ממש,


 ובין שמדובר בתחושת החופש והעונג שהאדם מתמכר לה.


ואז בזתי בליבי למרחבים, לים, לעצי הקוקוס והפפאיה, לשמיים הכחולים והריקים, והתגעגעתי בכל ליבי, בכל כוחי,


לבליטה אפורה וחסרת הדר בבית שמש, שם אני גר. לקבלת עול פשוטה, לחיים יהודיים קדושים,


לגבולות ולצמצומים של ארץ ישראל, שעם כל הקושי שבהם, מובילים אותך אל ה' אלוקי ישראל באמת.


 





הרב ארז מה דורון מחדד לנו את ההבנה כי הקדושה מקבלת את משמעותה ממצוות התורה – מהגבולות שהיא יוצרת לנו.


בעצם, הכלל ששימש אותנו במשחק 'עובד' גם בחיי הרוח – את הקדושה חושפים דרך המצוות שלה!


בכל ממד של קדושה ביינו ציידה אותנו התורה וחכמים אחריה בכללים כיצד להתחבר אליה ולהכיל אותה –


כיצד להדבק בה' בכל ממד וממד בחיינו.


 





התחלנו את הפעולה בחשיבה על הקשר שלנו לקדושה.


למדנו שכולנו מצווים להגיע אל הקדושה וזה מעיד כי היא קיימת בנו.


הכרנו את ממדי הקדושה שנעסוק בהם כולנו במהלך החודש וכל שבט את הנושא שלו,


דרך המצוות הקשורות לכל ממד, והבנו שהם בעצם המפתח להתחלה!


 


 


 



 


תיוג: קדושה, קדוש, עם קדוש, קדושה אני מבקש, קדושים תהיו, ממלכת כהנים וגוי קדוש, כולנו קדושה, הקדושה שבנו, עם סגולה, חיים מתוק קדושה, חיים של קודש, תורת חיים, קדושת החיים.


 

קבצים מצורפים

לפעולה זו לא צורפו קבצים

פוסטים נוספים