אילה ואוראל

נושא: במעגל השנה
סוג פעילות: פעולה
מתאים לגיל: נווה-נחלה (ו-ח)
רמת פעילות: קלילה

לאן אנחנו רצים? (פעולה)

מתאים ל: שבת, יום חול


 


 


עמודים נוספים שיכולים לעניין אותך:


אבני החיים (סרטון)


חבל על הזמן!(פעולה)


 


 



החניכים יבינו שלפעמים יש צורך בהפסקה כדי לעשות חשבון נפש, סדק ביומיום כדי שהחיים שלנו לא יעברו כך סתם בלי שננצל אותם כמה שיותר ונפיק מהם את הכי טוב שאפשר


 


 





  • שיר (נספח 1)


  • ערימת דפים מוכנים למשחק הראשון


  • פתק לתופסת


  • כדור


  • הקטע של יוני נתניהו (נספח 2 )

 



מחלקים את השיר "חשבון נפש" של שמעון ישראלי (נספח 1), ונותנים למי שרוצה להגיב עליו , שיהיה יותר נקודה למחשבה. נחזור אליו בסיכום הפעולה.



1) המדריך מציג בפני החניכים ערימת דפים, ואומר להם שאחרי שהוא מעביר הוא שואל על זה שאלה. הוא מציג אותם אחד אחד (מעלה אותם) כשבצד שממש מולם כתוב כל מיני מילים אקראיות (מילה על כל דף) בצורה גדולה שתתפוס את העין. בצד השני של הדף (הן יכולות לראות רק כשמרימים את הדף) יש שאלה (רק בשלוש דפים האמצעים) שכתובה בצד למעלה. בפעםפעמיים הראשונות החניכים לא יראו את זה וכשנשאל מה התשובה החניכים לא יבינו מה השאלה פה.


2) משחקים תופסת עם החניכים ובזמן שכולם משחקים אחד המדריכים מניח פתק קטן ולא בולט מידי שכתוב בו "מי שנתפס- מנצח" החניכים יהיו מרוכזים במשחק לא יראו את הפתק וימשיכו לברוח. עד שאחרי יחסית הרבה זמן מישהי תיראה את זה ותגלה שהיא סתם ברחה כל הזמן.


3) נותנים לחניכים משימות שתלויות בזמן – להסתדר לפי: מידת נעלים, חודש לידה, שם, שם משפחה, מספר אחים..


4) שעון: מעבירים כדור במעגל כאשר יש מישהו שיושב באמצע וסופר חצי דקה. אחרי חצי דקה מי שבאמצע מוחא כף ומי שהכדור אצלו פסול ומתיישב עם רגל קדימה כך שמי שנמצא מימינו כל פעם שמעביר את הכדור צריך לדלג מעל הרגל שלו. וכך הלאה, עד שנשאר מישהו אחד עומד- המנצח.



מקריאים את הקטע של יוני נתניהו (נספח 2)


מסבירים אותו לחניכים ושואלים אותם מה הם חושבים עליו , דנים עליו ..




  • האם אתם חושבים שהוא צודק?


  • האם אתם מסכימים אתו?


  • מה אתם חושבים שאפשר לעשות בשביל שלא נגיע למצב שאנחנו מבזבזים את חיינו סתם?


  • האם אתם באמת חושבים שצריך לנצל כל רגע בחיים שלנו?


נחזור רגע להתחלה,


בתחילת הפעולה קראנו שיר – השיר מדבר על בן אדם שלא מוצא שום דבר משמעותי בחייו. הוא מסתכל על כל תקופה ומנסה למצוא בה משמעות כלשהי, אבל לא מצליח. הכל נראה לו רגיל מידי .


במשחקים רצינו לראות אם אתם מצליחים לשים לב לפרטים הקטנים. לפעמים בחיים שלנו אנחנו מתנהגים כמו חרקים, רצים ומנסים להספיק כמה שיותר אבל בעצם לא משיגים כלום, אנחנו צריכים לדעת לעצור ולהסתכל סביב ובאמת לנצל כל רגע לטוב ולא סתם לרוץ אותו.


אותו דבר בשני המשחקים האחרונים. יש לנו זמן קצוב בעולם הזה ואם לא ננצל אותו כמו שצריך ונדע אולי גם לעצור לפעמים, להסתכל מסביב ולראות שאנחנו באמת מפיקים את הכי טוב שאנחנו מסוגלים הוא יברח לנו מבין הידיים ויגמר בלי שום דבר משמעותי מספיק. אנחנו חושבות שהקטע של יוני מסכם את כל מה שעברנו בפעולה . אנחנו צריכים לשאוף להיות בדיוק מה שיוני כתב, לנצל כמידת יכולתנו את תקופת חיינו. ובאמת להשתדל למצות אותם עד תומם.


 


תיוג: ניצול זמן, לנצל את הזמן, מנצלים את הזמן, לנצל כל רגע בחיים, ניצול החיים, משמעות החיים, יוני נתניהו ניצול זמן, חופש גדול, חופש, חופשה, לנצל את החופש, מנצלים את החופש, להכניס תוכן לחיים, להפיק את המירב מהחיים, חשבון נפש, לעשות חשבון נפש לעצמנו, לעצור ולחשוב, לבדוק איפה אנחנו, משמעות בחיים.


 




נספח 1:


חשבון נפש


שמעון ישראלי


מילים: דן אלמגור ושמעון ישראלי


לחן: משה וילנסקי


 


בחדר קטן ואפור כתלים


יושב איש זקן ושב.


יושב איש זקן יושב וחושב


ועושה את חשבון חייו.



חושב: עוד מעט ויבוא הקץ.


מה ידעו הנכדים אודותי?


נוטל גיליון ורושם בראשו:


"אלה תולדות חיי…"



במה אתחיל? כמובן בילדות.


אך היתה לי ילדות רגילה.


מכות, ודמעות…הדודות, השריטות…


הילדונת שגרנו מולה.


אבא טרוד… ואם עצבנית…


ואחות שצועקת עלי.


מה כבר מעניין בילדות שכזאת?


— אתחיל מימי נעורי….



בחדר קטן ואפור כתלים…



ימי נעורי? אה! על מה יש לכתוב?


בחינות…ציונים…שיעורים…


כל בוקר לקום ולרוץ לכיתה….


ופצעי הבגרות הדוקרים…


לבטי אהבה ראשונה ומרה….


הפחדים שהעיקו עלי….


אה, מה יש לכתוב? נעורים רגילים.


— אתחיל בתקופת נישואי!



בחדר קטן ואפור כתלים…



ימי נישואי…ירח דבש שנגמר,


והפך לשנים של שיגרה…


דירה…הלוואה… מכונית… הלוואה,


ומריבות – עד לב התקרה!


תינוקת שניה… ושעות נוספות…


ולבן – בר-מצווה… חתונה…


מה יש כבר לכתוב על אותן השנים?


אתחיל מתקופת הזיקנה!



בחדר קטן ואפור כתלים…



מתי זה החלה תקופת הזיקנה?


כשהודיעו: אתה מפוטר?


והבן והבת חיפשו בית אבות.


אז הבנת: אתה מיותר!


והפחד הזה בלילות בלי שינה


שאולי לא תראה עוד אור…


כמו שכנך מימין…


כמו אותה הזקנה


שליווית אתמול אל הבור.



בחדר קטן ואפור כתלים


יושב איש זקן ושב.


זוכר חלומות, אידיאלים גדולים,


שעברו וחלפו על פניו.


ועם בוקר מצאו אותו בחדרו


גחון לשולחן כמו חי.


דף ריק לפניו –


ובראשו כתוב:


"אלה תולדות חיי…"


 


 


נספח 2:


רינה,


את כבר כמעט בת שש עשרה. האם מסוגלת את להאמין, שחיית כבר כמעט רבע מכל תקופת חייך?


לחרק, החי רק ימים מועטים, נדמה ודאי שהוא חי תקופת-זמן עצומה. אולי מסיבה זו נראה לנו, שיש לנו עוד נצח שלם של חיים. האדם אינו חי לעולם ועליו לנצל כמידת יכולתו את תקופת חייו. עליו להשתדל למצות אותם עד תומם. כיצד למצות אותם, איני יכול לומר לך. אילו הייתי יודע בבירור, הרי שמחצית מחידת-החיים היתה נפתרת.


אני רק יודע, שאיני רוצה להגיע לגיל מסויים, להסתכל סביבי ולגלות פתאום שלא יצרתי דבר, שאני ככל שאר בני-האדם שאצים ורצים כמו חרקים, אצוא ושוב, ולעולם אינם עושים דבר, חוזרים  על שיגרת חייהם ויורדים אלי קבר בהשאירם צאצאים, שרק יחזרו על ה"לא כלומיות" שלהם עצמם.


יוני נתניהו


 

קבצים מצורפים

לפעולה זו לא צורפו קבצים

פוסטים נוספים

נאומו של אנטולי (נתן) שרנסקי

וכיום כשאני רחוק יותר מתמיד מבני עמי ומאביטל שלי, כשאני עומד בפני שנים ארוכות וקשות של מאסר אני אומר לעמי ולאביטל שלי: לשנה הבאה בירושלים!