מחלקת הדרכה

נושא: מצוות
מתאים לגיל: גלעד-הראל (ג-ה)

עושים חיים (קדושים)! (פעולה)

פעילות עוסקת בנושא:
כיצד קדושת החיים משפיעה עלינו ועל אורח חיינו?

מתאים ל: שבת 


 


 


 


עמודים נוספים שיכולים לעניין אותך:

אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו (פעולה)


יצאת צדיק!


 





  1. החניכים יבינו כי עליהם להתאים את תוכן החיים וצורתם, לקדושה החלה עליהם.
  2. החניכים יחוו, דרך מקרים הקרובים לחייהם, איך יוצקים את התוכן והצורה בדרך של קדושת החיים.
  3. החניכים יישמו את התוכן הנלמד, לעשייה.

 






  • סיפורי מקרים בכרטיסיות, כמספר הקבוצות


  • פתקים של הלכות/מימרות/משניות למעגל לומדים


  • כותרות לפתקים


  • מבחר חפצים מגוון

 




לחיות בתודעת רוממות

 

המדריך יקריא את הקטע הבא, המתאר רצף פעולות (מקורו של הקטע כנראה בחיבורה של אסתר קל):

"יום אחד קמתי, התרחצתי, התלבשתי, רצתי, ישבתי,

פגשתי, אכלתי, קמתי, רצתי, נעצרתי, פגשתי, כתבתי, מחקתי,

הזכרתי, סקרתי, קניתי, סידרתי, יצאתי,

נסעתי, פתחתי, סגרתי, יצאתי, הלכתי, פגשתי,

חזרתי, אכלתי, שתיתי, רצתי, חזרתי, ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד".


 

נספר לחניכים כי סדר פעולות זהה היה היום לשתי דמויות – עמי ורמי.

 

המדריך ימשיך ויתאר:

בשביל עמי היה זה היום החשוב בחייו, זהו יום בר המצווה שלו, ליום הזה מחכה הוא כבר 13 שנה. אתמול בלילה,

מרוב התרגשות, הייתה השינה ממנו והלאה. ההכנות בשיאן, וההתרגשות מורגשת בכל פינה.

רמי הוא נער בן גילו, שהיום הזה הוא בשבילו יום רגיל, אחד מיני רבים של החופש הגדול.

זהו השלב שהחופש כבר כמעט ונמאס, ומתחילים להתגעגע לבית הספר ולחברים.

 

למדריך, מומלץ לספר את הסיפורים בצורה סיפורית ודרמטית ולהוסיף תיאורים כיד הדמיון הטובה עליך.

לבנות – ניתן לספר סיפור "מקביל" על נערה החוגגת בת מצווה ונערה אחרת, ה'מעבירה' עוד יום חופש שגרתי.

 

המדריך יבחר שני חניכים אחד יהיה עמי ורעהו – רמי, ויבקש מהם להקריא את הקטע,

 בקול ובהבעות שיבטאו את תחושותיהם היום. נצפה כי עמי יקריא כל פעולה בהתרגשות,

כראוי למי שהולך לחגוג את היום הגדול בחייו עד כה, – היום שהוא עומד לקבל עליו עול מצוות,

 ובהתאם להתרגשות המשפחתית האופפת אותו. רמי יקרא אותו הקטע אבל בקול מונוטוני ויבש כיאה לנער ש'מעביר' עוד יום בחופש…

 

המדריך ישאל את החניכים:

– מה ההבדל בין יומו של עמי ליומו של רמי, הרי הם מתארים בדיוק אותן הפעולות?!

נראה כי בשביל רמי מדובר ביום רגיל, סתמי, עוד יום של חופש. לעומתו,

כל פעולותיו של עמי מכוונות לקראת יומו הגדול – הוא קם נרגש כדי לציין את היום ולחגוג אותו,

הוא מתלבש כראוי למעמד, הוא נוסע כדי להגיע לאולם לאירוע וכו'…

כל הפעולות החיצוניות לכאורה שהקראנו לעיל, מאוחדות תחת המהות המיוחדת של היום – חגיגת בר המצווה!

 

נמשיך ונחשוב עם החניכים:

לו היינו צריכים להקריא יום בשגרת חיינו, אפילו את היום הזה,

האם הוא היה דומה לחוויית יומו של עמי, או למהלך יומו של רמי?

האם נכון לומר שמה שמעניק משמעות מיוחדת ליום בחיינו, זה רק אירוע מיוחד שחל בו?

לאור מה שלמדנו בפעולות הקודמות, האם נוכל לחשוב על תוכן נוסף שכל יום טעון בו,

 ואשר אמור להשפיע על איכות כל יום בחיינו, ועל כל פעולה, מעשה וחוויה בו?

 

נבין עם החניכים כי כמו שלמדנו בפעולה הראשונה, חיינו הם קדושים, וכל יום הוא בעל ערך מרומם של קדושה.

"יש לנו יום יום חג" – חגיגה על הזכות לחיות את הקדושה שבחיים.

לכן, אם נצא רגע מההדמיה של עמי ורמי אל החיים שלנו –

נראה שכאשר כל הפעולות שלנו נעשות מתוך מודעות שיומנו הוא מרומם ומקודש, מכוון לתכלית נשגבה,

 וספוג ב"קדושת החיים" – כל פעולה אמורה לקבל משמעות ותשומת לב אחרת,

 ואיננה יכולה להישאר בבחינת פעולה סתמית שגרתית.

לכן, נצטרך לבחון כיצד נתאים את תוכן חיינו וצורתם, לקדושה החלה עליהם.

 

 




 "חיי קדושה" במבחן המציאות

 

נחלק את החניכים לזוגות/ שלישיות/קבוצות קטנות (תלוי בגודל השבט).

 

כל צוות יקבל כמה מקרים (המקרים מפורטים בנספח 1) ויתבקש להביע את דעתו ביחס למתרחש ולהכריע כיצד נכון לנהוג בהם.

לאחר שהחניכים ידונו במקרים בקבוצות, נכנס את החניכים למליאה שבטית,

 וכל קבוצה תבחר מתוך המקרים שקיבלה את האחד שבו התקשתה להכריע.

 כל קבוצה, בתורה, תציג את המקרה שבחרה בו ולאחר מכן נשאל:



  •  מדוע במקרה זה דווקא התקשו חברי הקבוצה להכריע?


  •  האם התנהגותן של הדמויות במקרה שראינו, תאמה התנהגותו של אדם שחייו הם "חיי קדושה"? מדוע כן? מדוע לא?!

לאחר שנציג את כל המקרים ובוודאי נבחין בהתנהגויות שאף שמין הדין ייתכן שאין איסור תורה מפורש המתייחס אליהן –

 הן אינן מתאימות לתוכן של חיי קדושה, נברר עם החניכים:

– במי פוגעת התנהגות שניכרה במצבים השונים, שאינה תואמת מציאות של "חיים קדושים"?

ייתכן שיגידו שבסביבה, במדריך, במורה.

 

ננסה בעזרת הכוונה עדינה להבין כי אמנם יש בהתנהגויות כאלה נגיעה באחר ובסביבה,

אך קודם כל – הנפגע הראשי הוא אנחנו.

ננסה להעמיק ולברר:

– איך התנהגות כזו, כמו שניכרה בדילמות השונות, עשויה לפגוע בנו?

נראה, שאם חיי הם חיים קדושים, כל התנהגות שלא תואמת את הקדושה של החיים מעמעמת את הקדושה,

מביאה פחות לידי ביטוי את הקדושה שבי, כפי שכותב הרמח"ל במסילת ישרים:

 

"כללו של דבר, עניין הקדושה הוא שיהיה האדם דבק כל כך באלוהיו,

 עד שבשום מעשה אשר יעשה

, לא ייפרד ולא יזוז ממנו יתברך, עד שיותר יתעלו הדברים הגשמיים …

 ממה שירד הוא מדבקותו ומעלתו בהשתמשו בדברים גשמיים

. וכבר אמרתי שאין האדם יכול לעשות בזה מצדו,

 אלא להתעורר בדבר ולהשתדל עליו. מפסידי המידה (של הקדושה) …

נשארת הנפש לכודה בו ולא תצא ממאסרה".

 

נסכם, שהרמח"ל מלמדנו כי הכלל בקדושה שהאדם ירצה כל כך להידבק בקב"ה עד שכל מעשה אשר יעשה יהיה קשור לקדושה הזו,

 והחומר הגשמי יתעלה אתו ולא יוריד אותו, ומי שמפסיד את המידה הזו, לא יביא את נפשו לידי ביטוי!

לכן, אם ניזכר בתחילת הפעולה – ברמי ועמי ובהתנהגויות היום יומיות שלנו –

 כל פעולה צריכה לקבל משקל של קדושה כי הכול קשור לקב"ה,

כך אנו מעלים את החומר למעלה גבוהה יותר. למעשה גם 'סתם יום של חופש' הוא מרגש,

כי כל פעולה בו יכולה ואמורה לקרב אותי יותר לקב"ה.

 




"עושים חיים" (קדושים), בעקבות חז"ל

 

בשלב זה ננסה ללמוד כיצד ניתן ליצור צורת חיים המתאימה לתוכנם הקדוש.

נפעל בצורת "מעגל לומדים"

כל חניך יקבל פתק ובו הלכה, משנה וכד' הקשורים לדרכים ולהנהגות בהן נגלה ונממש את הקדושה שבחיינו.

 על החניכים ללמוד לעצמם את הפתק שקיבלו (ראה נספח 2).

לאחר מכן נסדר את החניכים בשני מעגלים: פנימי וחיצוני.

החניכים במעגל הפנימי יושבים ופניהם החוצה, כך שהם רואים את פניהם של היושבים במעגל החיצוני.

למעשה, קיבלנו זוגות היושבים זה מול זה.

כל חניך צריך ב-30 שניות שיעמדו לרשותו ללמד את היושב מולו את מה שלמד בפתק.

בסוף ה"משחק" כולם ילמדו את הכול. איך?



  • כל דקה (30 שניות לכל אחד), נמחא כף או נאמר להם שהמעגל הפנימי זז ימינה, כל אחד זז לכיסא שמימינו.


  • אם יש יותר חניכים מאשר פתקים, ניתן לתת פתק לכל שניים ולשחק באותו אופן, בהבדל אחד: במקום חניך אחד יש, בכל עמדה זוג חניכים, אפשר גם להכין פתקים נוספים. אם בשבטכם מספר חניכים מועט מהפתקים, תוכלו לבחור מתוכם את אלה שלדעתכם הם המשמעותיים יותר לחניכים.


  • חשוב! בשלב הלמידה העצמית, יש להסתובב בין החניכים ולראות שכל חניך הבין את תוכן הדברים.   



הלכה למעשה

 

כעת, לאחר שהטענו את עצמנו בתוכן חיים קדוש,

מטרתנו לראות איך נוכל לממש אותה התייחסות נאצלת ומרוממת לפרטים הממשיים שבחיינו היומיומיים.

בשלב הזה נשתדל להוריד את הלימוד לחיי המעשה הפשוטים שלנו.

 

לפניך שתי אפשריות הפעלה, לבחירתך: (אפשר גם, כמובן, להעביר את שתי ההפעלות)

 

אפשרות א':

נכתוב על פתקים, כותרים של מידות ותחומי עשייה (ראה נספח 3).

בכל פעם נבקש מחניך אחר לצאת החוצה או להפנות לקבוצה את הגב. אנו נראה לשאר החניכים את הכותר.

נקרא לחניך לחזור אלינו ונגיד לו שהוא צריך לנחש לפי הדוגמאות שיתנו החניכים – לדרכי יישום הכותר בקדושה,

 בחיי המעשה – מהו הכותר. מובן שאסור להזכיר את הכותר במשפט שאומרים כדוגמה.

 

לדוגמה – הכותר: הקשבה

החניכים יתנו דוגמה ליישום בחיי המעשה, כאשר אנו רוצים לחיות חיים המתאימים לתוכן הקדושה שבנו.

ייתכן שחניך אחד יאמר: "זה יכול לעזור לחבר במצוקה", וחניך אחר יאמר: "המדריך ישמח מאוד אם נעשה את זה כל היום".

 

דוגמה נוספת – הכותר: דיבור

חניך א' – "אם זה לא דברים רעים, זה מצוין".

חניך ב' – "אם זה לא על מישהו אחר, זה מצוין".

חניך ג' – "אם זה מתובל בדברי תורה, זה מעולה".

 

דוגמה נוספת – הכותר: כיבוד אב ואם

– חניך א' – "אני עושה את הקניות בבית, בגלל זה".

– חניך ב' – "אני קם כשאחד מהם נכנס".

וכו'

 

שים לב! לפני שמוציאים את החניך הראשון החוצה, יש לתת דוגמה ולוודא שכולם הבינו את הכללים.

 

אפשרות ב':

המדריך יניח בכל פעם חפץ אחר במרכז המעגל (רעיונות לחפצים בנספח 3,

אם כי למעשה אפשר לקחת כמעט כל חפץ שעולה בדעתכם). החניכים יצטרכו,

 כל אחד בתורו, להגיד איך אפשר להשתמש בחפץ לחיי קדושה.

דוגמה: בקבוק מים

– אתן לחבר לשתות לפניי.

אברך לפני שאשתה.

אקח אותו אתי לטיול, "ונשמרתם לנפשותיכם".

 

דוגמא נוספת: פלאפון

בעת מצוקה יכול להציל חיים

אפשר להגיד דבר תורה למישהו רחוק שאינו מצוי ליד ספר.

אקח אותו איתי לטיול "ונשמרתם לנפשותיכם".

אפשר לעזור מרחוק לחבר,לשמוע צרותיו.

 

סיום

נחלק לחניכים את הקטע הבא – שיהווה סיכום רעיוני למהלך הפעולה:

 

 

"קדושה אני מבקש…"

בעל-חיים פועל כידוע עפ"י דחפיו: הגירוי מזמן תגובה לגירוי.

אין לבע"ח כוח לשלוט על עצמו, אין הוא מסוגל לשנות את תכונותיו.

לכן אי אפשר לומר על נמר אשר טורף כבשה שהוא רע, כי זה טבעו, כך ברא אותו הקב"ה.

אולם אדם אשר יסביר את התנהגותו השלילית בכך שזה טבעו, מוריד את עצמו לרמה של בע"ח.

מעשי אדם ותגובותיו צריכים להיות תוצאה של בחירתו, של החלטתו.

אדם הפועל על פי שיטת ה"בא לי", הגירוי אצלו מזמן תגובה בדיוק כמו אצל בע"ח.

לאדם יש היכולת לשלוט במעשיו ובתגובותיו.

לאדם יש היכולת לבחון את מעשיו ולהבין את תוצאותיהם. זוהי גדולתו של האדם:



  •  היכולת לשליטה עצמית


  •  היכולת להשתנות ולהתקדם


  •  היכולת לבחון את הדברים ולקבל החלטות מתוך אחריות

לאדם היהודי יש בנוסף לכך היכולת:



  •  לקדש את החומר


  •  לרומם את המציאות כולה

זוהי גדולתו של האדם היהודי:



  • היכולת לזהירות, לזריזות, לנקיות, לפרישות, לטהרה, לחסידות, לענוה, ליראת חטא ולקדושה


  • היכולת לחיות חיים קדושים מתוך שמחה גדולה!

 

 

מכאן אנו רואים את מה שראינו למעשה לאורך כל הפעולה:

הדברים המבדילים אותנו מהבהמות הם יכולת החשיבה,

היכולת להתבונן ולהכריע הכרעות מוסריות והיכולת לפעול מתוך שליטה עצמית.

לאדם היהודי יש מעלה גבוהה נוספת – הוא יכול לבנות בניינים רוחניים על ידי קידוש החומר.

דרך שינוי התודעה והמחשבה יכול כל מעשה להפוך לרוחני וגבוה.

לדוגמה: בהמה אוכלת מתוך דחף, האדם אוכל כצורך כדי שיוכל להמשיך לתפקד.

לאדם יש שליטה על כמות האוכל ואיכותו.

היהודי יברך, יאכל מזון בריא כדי לשמור על גופו,

יאכל כפי צורך גופו כדי שיוכל להמשיך לעבוד את השם ולא מתוך תאוותו,יתבל ארוחתו בדברי תורה,

יברך אף בסוף ארוחתו – כל ארוחתו לשם שמים!

הוא מרומם את המציאות הגשמית.

 

 




בפעולה זו למדנו מהי ההתנהגות הראויה לאדם יהודי, לאדם שחייו ספוגים קדושה.

ראינו שכאשר כל אירוע בחיינו נבחן דרך "משקפיים" של קדושה,

הוא מכוון אותנו לבחירה שונה מזו שהיתה נבחרת לו חיינו בלא המודעות לקדושה החלה עליהם.

הבנו שאנו צריכים להתאים את חיינו בכל מישורי החיים – דיבור, מעשה, מחשבה – לקדושה החלה עליהם.

למדנו הלכות ומימרות שפירטו לנו את המושג הרחב "קדושת החיים".


ואחר כך ראינו איך בפועל, כל פרט במציאות יכול לקדם אותנו אל מטרתנו לחיות חיים קדושים.


 


 



 


תיוג: קדושה, חיים קדושים, לחיות בקדושה, יהודי, קודש, קדוש, קדושת החיים, תורה, מצוות, מצות, להיות קדושים, עם ישראל, עמ"י, קדושה אני מבקש.


 


 


קבצים מצורפים

לפעולה זו לא צורפו קבצים

פוסטים נוספים

קדש עצמך במותר לך

מקור עוסק בקדושה.
"מי שרוצה לקיים את התורה בשלמות…
עליו גם להתעמק במטרה הנשגבה הצפונה בדינים אלה…"

דברים שבלב לפרשת משפטים

לימוד צוות לפרשת משפטים. על המצוות הרבות בפרשה, תורת חיים, ועל החיבור בין האידיאלים העליונים לבין המעשים הקטנים והפשוטים

המאבק התמידי (פעולה)

פעולה שלישית על נאמנות לה'. הנאמנות מאפשרת לנו להתמודד עם האתגרים שהעולם הזה מעמיד בפנינו.