מחלקת הדרכה

נושא: אלול ועשרת ימי תשובה
סוג פעילות: פעולה
מתאים לגיל: גלעד-הראל (ג-ה)
רמת פעילות: קלילה

הלוח העברי – לו"ז לעולם הרוח (פעולה)

מתאים ל: שבת  

 

 

עמודים נוספים שיכולים לעניין אותך:


מקדש ישראל והזמנים – פעולה





  1. החניך יבין שלכל זמן יש סגולה קבועה מיוחדת, לכן לכל מועד – משמעות לדורות.
  2. החניך יכיר את התכנים השונים של המועדים.
  3. החניך ישייך כל תכונה של חג – לזמנו המיוחד

 







  • סיפור


  • לוח משחק, חיילים וקוביה


  • "תיקי נסיעה"


  • כרטיסי הגדרות


  • סמלי מועד


  • כרטיסי זימון

 


טעותו של המפקד

 

נפתח בסיפור. על מנת לשמור על קשב, כדאי להכריז קודם לכן:

שימו לב, המפקד בסיפור מתלהב מאוד, אבל הוא לא ממש מבין. נראה אם תגלו במה הוא טועה.

 

נר באפלה

במלחמת רוסיה ופולין הוציא הקיסר צו האוסר על הדלקת אורות ברשות הרבים.

הגיע חג החנוכה. כל היהודים תושבי העיר הדליקו את החנוכיה בתוך הבית.

 רק זקן אחד הדליק את החנוכיה ליד החלון. חיילים שהבחינו באור תפסו אותו וביקשו להוציא אותו להורג לעיני ההמון החוגג.

לפתע הגיע המפקד, ואמר: "בזכות האור של היהודי הזה לא איבדתי את דרכי בלילה וחיי ניצלו. אל תהרגו אותו!"

בעוד ההמון שואג ומוחה, פנה המפקד אל היהודי ואמר לו:


 "אתה לא ידעת שהייתי במצוקה. אמור לי, מדוע הפרת את צו ההאפלה והדלקת נרות?"


 

נעצור ונשאל:

מה, לדעתכם, ענה הזקן?

 

לאחר שמיעת התשובות, נמשיך:

 

הזקן השיב: במלחמה קשה שניטשה בין ישראל לאימפריה היוונית הייתה ידנו על העליונה.

 לאות שמחה על הניצחון אנו מדליקים את הנרות בכל שנה ושנה.

המפקד שלמד בבית-ספר לפיקוד צבאי את תולדות המלחמות אימץ את זיכרונו אך לא הצליח לזכור מלחמה בין ישראל ליון.

"אמור לי" – פנה אל היהודי – "מתי נערך קרב זה?"

"לפני יותר מאלפיים שנה", ענה היהודי.

קם המפקד וקרא לקהל הרוגש: "וכי נשמע עוד כדבר הזה שאדם ישמח על מאורע שאירע לאבותיו לפני אלפיים שנה ?

 עם שבניו מסוגלים לשמוח בניצחון אבותיהם כאילו להם עצמם אירע הדבר – עם הנצח הוא, וכל העולם כולו לא יוכל לו!"

(מעובד מתוך הספר 'אמונות' לרב ישראל הס, חלק א', עמ' 24)


 

אמנם הסיפור יפה ומרגש, אך אם נשים לב,

נבחין שהמפקד אינו מבין מה מיוחד במועדים של עם ישראל,

(שהרי כל אומה מתוקנת קובעת ימי זיכרון לאירועים מכריעים בהיסטוריה שלה).

 

נשאל את החניכים:

ממה התפעל המפקד?

(מכך שהיהודי זוכר ניצחון שאירע לאבותיו 2000 שנה לפניו ושמח בו. )

נמקד:

האם אנו מדליקים נרות רק משום שאנחנו זוכרים את הניצחון ושמחים בו?

כפי שלמדנו בפעולה הקודמת, לכל זמן ומועד יש השפעה ממשית על החיים שלנו היום,

. אנו לא מדליקים לזכר הנס, אלא מחדשים את הניצחון בכל שנה ושנה !

הדבר נכון גם ביחס לכל זמן ומועד.

 


 





מסע לאורך הלוח העברי

בשלב זה נרצה כי החניכים יתוודעו ללוח הזמנים הרוחני –

איזו סגולה רוחנית קיימת בזמנים השונים וכיצד היא משפיעה עלינו ועל מעשינו.

נזמין את החניכים ל"מסע במנהרת הזמן"- מסע אל לוח השנה היהודי.

 

נחלק את החניכים לשלוש עד חמש קבוצות, ונציב לוח משחק מעגלי המחולק לשנים-עשר לפי חודשי השנה (נספח 1).

בכל חלק נניח "סמלי מועד" (נספח 2). את חיילי הקבוצות נעמיד בחודש תשרי – תחילתה של השנה ותחילת המסלול.

 

נסביר לחניכים כי כדי לצאת למסע עליהם לארוז תיק ובו תכולה מתאימה:

ניתן לכל קבוצה 'תיק נסיעות' שנתי (נספח 3) ובו חריצים או סקוצ'ים למועדים השונים וכרטיסי הגדרות (נספח 4).

על הקבוצה לקרוא בעיון את הכרטיסים

 (נבהיר כי לימוד יסודי של הכרטיסים יקל על החניכים לכלכל נכונה את צעדיהם במהלך המשחק!).

בכל כרטיס מקורות המגדירים את ייחודו של המועד. הקבוצה צריכה להחליט באיזה מועד מדובר,

 ולהצמיד את הכרטיס במקומו המתאים בתיק הנסיעה.

הקבוצה המסיימת ראשונה – ראשונה לשחק ולהטיל את הקובייה.

 



 


 

 יוצאים לדרך!

 

נסביר לחניכים את חוקי המשחק.

 

מטרת המשחק:

לצבור כמה שיותר "סמלי מועד".

 

מהלך המשחק:

¨ הקבוצה הראשונה שולפת כרטיס זימון (נספח 5),

 (הכרטיסים מונחים על לוח המשחק ופניהם כלפי מטה) ומקריאה אותו לפני כל המשתתפים.

 

¨ כל קבוצה צריכה להחליט לאיזה חג או מועד מתאים הזימון לפי כרטיסי ההגדרות שבתיק הנסיעות שלה.

מעתה – מטרתה להגיע למועד המתאים לכרטיס הזימון.

 

¨ כל קבוצה מטילה בתורה את ה קובייה ומתחילה להתקדם לכיוון המועד המתאים לזימון שקיבלה.

 מותר לנוע קדימה בלבד! הקבוצה שהגיעה ראשונה לחג, למועד המתאים לכרטיס הזימון מכריזה: "זמן לזימון!".

אם צדקה הקבוצה, לפי אישורו של המדריך, והגיעה למועד הנכון – היא רשאית לקבל את "סמל המועד".

אם טעתה, עליה להמשיך ולהתקדם למועד אחר שנראה לה נכון.

 

¨ בהגיע קבוצה למשבצת המועד הנכון, ולאחר שקיבלה את "סמל המועד", תרים כרטיס זימון נוסף ותמשיך במשחק.

 

¨ המשחק מסתיים כאשר כל כרטיסי הזימונים נמצאים בידי הקבוצות.

אז יציגו הקבוצות את הכרטיסים שצברו במהלך המשחק, והקבוצה שצברה את מירב הכרטיסים, היא המנצחת

 

למדריך:

א. כדאי להדגיש לחניכים כי רצוי לחשוב היטב לפני שמחליטים לאיזה מועד יש להגיע

; אם "יעברו" את המועד הנכון יהיה עליהם לעשות סיבוב שלם עד שיגיעו אליו שוב או שקבוצה אחרת תקדימם, וחבל!

ב. יש קבוצות שבהם חניכים מסוימים 'משתלטים' על המשחק,

 ואינם מותירים מרחב פעולה לאחרים. נסה לתת לכל אחד תפקיד (קריאת הכרטיסים, שמירת 'תיק הנסיעות' וכדומה).

 

לאחר סיום המשחק נשאל את החניכים:

מה למדנו ממסע זמן זה?

האם היינו יכולים לשחק אותו עם לוח שנה לועזי?

אכן, לוח השנה שלנו שונה מכל לוחות השנה של העולם כולו –

הוא משקף לנו את קדושתו המיוחדת של כל זמן וזמן וחושף לנו את סגולתו המיוחדת.

 


 

 


בתחילת הפעולה ראינו כי המועדים אינם רק לזכר העבר, אלא יש להם משמעות לחיים שלנו היום.


במהלך המשחק עברנו על פני לוח השנה היהודי, וגילינו כי כל זמן מייצג משמעות אחרת – יש זמן שמיוחד לתשובה,


 זמן מיוחד לטהרה וזמן אחר להתגברות על אומות העולם. ראינו כי המועדים לא נקבעו באופן שרירותי,


 אלא הם מבטאים את התכונה המיוחדת של אותו זמן, שחלה תמיד, מאז ועד עולם!


 


 



 


תיוג: שנה עברית, השנה העברית, לוח שנה, לוח השנה, תאריכים עבריים, לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים, קדושת החגים, קדושת המועדים, קדושת הזמנים, קדושת הזמן, מקדש ישראל והזמנים, משנה עיתים ומחליף את הזמנים ומסדר את הכוכבים במשמרותיהם ברקיע כרצונו בורא יומם ולילה גולל אור מפני חושך וחושך מפני אור המעביר יום ומביא לילה, המעריב ערבים, המבדיל בין קודש לחול בין אור לחושך בין ישראל לעמים ובין יום השביעי לששת ימי המעשה, הבדלה.


 


 


קבצים מצורפים

פוסטים נוספים